6 תשובות
אני משתתפת בצערך... גם לי יש כלבה זקנה מאוד (16)... אני מבינה שזה קשה וכואב, אבל אני ממליצה מאוד מאוד להרדים. את אומרת שהיא סובלת מאוד. למה זה טוב? היא לא תחלים. צריך להפנים את זה... ולכן לדעתי הדרך הכי טובה ומוסרית להמשיך היא להרדים אותה. הכלבה שלי בינתיים לא בכאבים בכלל (תודה לאל!), אבל אני יודעת והתכוננתי לכך שאם זה יקרה, אני ארדים אותה.
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא רוצה אני לא רוצה לשחרר אותה
אני לא רוצה אני לא רוצה לשחרר אותה
אנונימית
לצערי קרה לחתולה שלי (הייתה בת 15/16) והרדמנו אותה, אם את אוהבת אותה את צריכה להבין שזה הכי טוב בשבילה- היא לא תסבול 3>
אני יודעת... אבל את מעדיפה שהיא תסבול? בשלב הזה של חייה, היא בעדיפות העליונה. ואני בטוחה שהיא הייתה מעדיפה למות מאשר להמשיך לחיות בסבל כזה, בלי תקווה, בכאבים. אני חושבת שעדיף שאת תתמודדי עם הכאב של הפרידה ממנה. הוא בכל מקרה יגיע, בשלב זה או אחר, ותצטרכי להתמודד איתו. אלה החיים. עדיף שהפרידה תהיה אחרי כמה שפחות סבל, אחרי שהיא חיה חיים שמחים ושלווים... זה גם ישנה את האופן שבו תזכרי אותה- במקום לזכור אותה חלשה וסובלת, תזכרי אותה שמחה כמו שאני בטוחה שהייתה רוב חייה.
אנונימית
שואל השאלה:
ומה איך לחיות עם זה כל יום לחזור הבייתה בלי שאף אחד יקפוץ עלייך? בלי לשכב איתה על הספה איך אפשר אני לא מדמיינת את עצמי ככה
ומה איך לחיות עם זה כל יום לחזור הבייתה בלי שאף אחד יקפוץ עלייך? בלי לשכב איתה על הספה איך אפשר אני לא מדמיינת את עצמי ככה
אנונימית
כשתרצי, את יכולה לאמץ כלב נוסף. כמובן שזה לא מחליף אותה, ושהפרידה עדיין כואבת כי היא זאת היא, ואין אף אחד אחר כמוה, אבל זאת גם נחמה כלשהי. בכל מקרה, זה באמת כיף לך לראות אותה במצבה הנוכחי? תמיד יישארו לך הזכרונות ממנה, ועדיף שהם יהיו כמה שיותר חיוביים. את תאלצי להיפרד ממנה בכל מקרה, אז שוב עדיף שהיא תסבול כמה שפחות עד אז....
אנונימית
באותו הנושא: