למהאנשים סובלים מבעיות נפשיות ממה הבעיה במוח? למה אי אפשר לרפא את זה כמו מחלה פיזית? למה

אני גם לא יודעת, ואני לא חושבת שמישהו אחר יודע. זה קצת כמו סרטן- יש כימותרפיה ודברים שמחלישים את המחלה (כדורים פסיכיאטריים) אבל המחלה אף פעם לא תיעלם.
הלוואי וימצאו לזה תרופה, נמאס לי כל יום לחיות בהרגשה של לחץ וחרדה בכל מקום. לדבר בטלפון, ללכת ברחוב, לדבר עם אנשים ואפילו לומר "פה" כשמקריאים את השם שלי בכיתה נהיה מלחמה יומיומית. המלחמה הזאת עם עצמי להוציא מילים מהפה, זה מייאש וזה מעיק.
(אני מאובחנת עם חרדה חברתית)

שואל השאלה:
אני חושב שזה סרטן נפשי.. וזה פשוט מצער כי אף אחד לא לוקח את זה. כמו שלוקחים מחלות אחרות. המודעות לזה קטנה. אבל אני לא מאחל לאף אחד. את מה שיש לי. שזה סבל יום יומי והישרדות בגלל זה לא למדתי פחדתי לעבוד להכיר חברה לדבר עם אנשים חדשים מה יחשבו ואפ מישהו פוגע בי או חושב שיש לו משהו איתי זה לא יוצא לי מהמוח ואני מתייסר עד אין סוף שאני חושב שהגוף שלי. חזק ואחר היה כבר קורס מדום לב. או כבר היה מתאבד מישהו אחר... לצערי

שואל השאלה:
אני סובל שנים אפילו לדבר על זה אני מפחד ולא מעז. ואף אחד לא יודע עליי כלום גם לא משפחה. ולא תדע כנראה. לעולם. רק דיקורים סינים מסתוריים ותרופות טבעיות. עם עצמי. אפילו על הרופאה שלי אני לא סומך ומרגיש לא בנוח. מפחד מה יגידו ויחשבו עליי ומעדיף לווץר על עצמי מודע לזה שזה לא בסדר אך המוח מנצח אותי.

^מה שהכי מעיק בכל הסיפור הזה אלה אנשים שאומרים "חולה נפש" בתור קללה, זה הכי פוגע.

^שואל השאלה:
אם תרצה לדבר עם מישהו על משהו, אני תמיד אהיה כאן בשבילך.
גם אני עוברת דברים כמו שאתה מתאר ביומיום שלי ואני מבינה את הכאב שלך, לא מגיע לך לעבור את זה לבד.

שואל השאלה:
אני מודה לך מאוד. ומסכים איתך כמובן שאם היינו מדברים על סרטן. היה פה 399 נעצים אבל בנפש שלנו מזלזלים ומסכים איתך שזה יותר גרוע מסרטן. גם אני חושב ככה. ממזמן

שואל השאלה:
כי אין לאף אחד אם היה להם סביר להניח הם לא היו פה כדי לדבר איתנו. כי הרוב חלשים נפשית היו מאושפזים או מתאבדים.

שואל השאלה:
מה שהכי מעיק שאתה מפחד לזעוק. ואפילו הפחדים שלך לא נותנים לך לפרוק ולכעוס ואז אתה משלים עם החוויה הלא נעימה ומנסה לשכוח ולהעביר אותה בדרכים אחרים העיקר להעביר. ולא לסבול..... אין אגו. אין כלום

שואל השאלה:
ברור כי הם לא מבינים כלום

שואל השאלה:
נמאס איבדתי כל רגש בגלל זה. אני לא יודע אפילו מה יש לי אני אגיד לך תאמת. חוץ ממה שתיאראתי אני לא יודע לבטא ולהגיד. ממה אני סובל. בידיוק

בניגוד לאיברים אחרים בגוף, מהמוח גילו רק קצת ועוד יש מלא לחקור.. אני מצטער בשבילך אבל יכול להיות שימצאו תרופה בעתיד..

האמת שזה ממש ביולוגי. חומרים והורמונים שונים במוח וחלקים שונים במוח שגדלו או קטנו מהגודל הנורמטיבי, גורמים להפרעות נפשיות.

תהייה חזק תקפיד על הכדורים ותלך לטיפול ואולי תוכל מתישהו לשלוט על זה קצת ולהתמודד עם זה
מוזמן לדבר אם אתה רוצה
כם אני סןבלת

אנחנו עוד לא מבינים את המוח, כי זה הרבה יותר מסובך מזה. אבל מחלות נפשיות נגרמות משינויים קטנים במוח לרוב, בחלקים מסוימים. למשל אנשים שהם פסיכופטים, יש חהם בעיה בחלק שמעבד רגשות וכדומה... אי אפשר לרפא את זה כי זה דבר שאנשים ''רגילים'' פשוט קיבלו מלידה, ואי אפשר לשחזר סתם ככה מוח, כי אנחנו לא מבינים איך עובד. לעומת זאת בשיקוף של המוח אפשר לראות חלקים גדולים וקטנים, וככה אפשר לזהות אם המחלות הנפשיות נגרמות בגלל שינויים נוירולוגים.

אני מסכימה איתך הרבה מזלזלים הפרעות נפשיות מאשר מחלות פיזיות....
ולפעמיים הפרעה נפשית נשארת לתמיד ופיזי אתה יודע ומוקצב לזה זמן שבו זה אמור לעלים מתישהו וזהו
לדעתי לך לפסכיאטר ואל תפחד לקחת כדורים תנסה לרוב אנשים שלקחו לא קרה משהו נורא הפך.
אל תהיה תלוי בזה ותהיה אצל פסכולוג גם שזה יותר קוגונטיבי

הי
הבעייה הכי גדולה אצל מי שחולה נפשית , זה שהוא לא מוכן לקבל עזרה.
יש המון תירוצים למה לא.
וכך הסבל ממשיך ומתגבר.
יש כיום המון ידע איך לעזור במקרה כזה כמו שלך .
עליך להחליט שאתה מוכן לקבל עזרה ולפנות לגורם מקצועי , או, להמשיך להתנגד ולמצוא אלף סיבות למה לא.
האחריות היא עליך. זוהי הנפש שלך שזקוקה לעזרה . אינך יכול לטפל לבד, ואתה זקוק לעזרה.
זוהי הבחירה שלך , אם לקבל עזרה או לא.
בהצלחה לך.

מחלות נפשיות זה פשוט נורא. ממה אתה סובל? אולי יש פה כאלה שיכולים להזדהות איתך

עריכה: בקשר למה שכמה כתבו על סרטן וכמה זה נורא בהשוואה למחלת נפש, הגעתי למסקנה שסרטן זה מה שהתחיל לי הפרעה נפשית (הגורם העיקרי לפחות) אז אני לא מסכימה עם זה שסרטן יותר גרוע ממחלה נפשית. בתור מישהי שחוות מקרוב מוות מסרטן.

אני סובלת מדיכאון כבר כמעט שנה ומבינה את ההרגשה שלך....
המקסימום שאפשר זה לקחת כדורים ללכת לפסיכולוגים ופסיכיאטרים
הם כבר יתנו לך כלים איך להתמודד עם זה
אני אישית הולכת לפסיכולוגית פעמיים בשבוע ולוקחת כדור וחצי ביום
מקבלת את הטיפול שאני צריכה

יש כאלו שקלים יותר לרפא ויש שפחות, זה תלוי מאוד במה חלית, באיך המוח של החולה עובד. אבל בעיקרון בעיה פיזית אפשר לראות, להחזיק פיזית ומחלה נפשית זה נובע מעיוות החשיבה של המוח, וכשהמות נתפס על מצאות מסויימת, קשה מאוד לשנות הכל, זה כמו שפתאום יגידו לך שצמחים ועצים רק פוגעים בנו. זה תהליך ארוך ומייגע שצריך לעבור לעומת בעייה פיזית שאפשר לחבור או במקרים אחרים לבצע ניתוח.

שואל השאלה:
אני מפחד. כי זה עושה תופעות לוואי גם עושה דיכאון. לקחתי לורייוון מאמא שלי זה עשה לי מעולה כמב פעמים ואז זה עושה תופעות .. ומדכא גם יותר אחרי כמה זמן אז זה לא שווה. הכדורים האלה כי זה גורם לתלות. דיקור מרגיע כותי דווקא באותו הרגע כמו 10 כדורי הרגעה.

יש כל מיני דברים שגורמים לבעיות נפשיות, יש כאלה שנגרמות ממה שעברת בחיים, מהורמונים (או משהו דומה לזה ששכחתי את השם כאילו נגיד אם לא תאכל תקופה וממש תזלזל בתזונה כן יכול להתפתח משהו) ויש עוד דברים ויש גם דברים לא ידועים, כל העניין של המוח לא באמת ממש נחקר כאילו יודעים בתכלס ממש קצת על המוח בגלל זה גם חלק מהתרופות שקשורות לבעיות נפשיות לא תמיד עוזרות והרבה פעמים םשוט מנסים תרופות עד שמוצאים אחת שבאמת עוזרת אם יש כזאת

לאנשים עם הפרעות נפשיות הכימיה במוח שונה, התאים במוח לא מתחלפים ובגלל זה ההפרעה "צרובה" בתאים של המוח
ככה שהפרעות נפשיות יכולות להיות רדומות הרבה זמן אחרי שהן הפסיקו להתבטא, אבל לא קשה להצית אותן מחדש

שבן אדם נהיה בדיכאון בגלל חרם ובעיות במשפחה לאט לאט זה נהפך לדיכאון כרוני במשך שנים
אתם חושבים שדיכאון זה משהו במוח בגולגלת?
יש לזה תרופה חוץ מכדורים ? כמו ספורט או פסכולוג?

הכל עיניין מאוד ביולוגי.
המוח שלנו כל כך עדין ורגיש וכנראה שזה מה שחוסם את הגישה אליו בכדי למצוא טיפול סופי למחלות הנפשיות.
יש לי אח שסובל גם מבעיה נפשית קשה במיוחד, הוא כל הזמן מרגיש שהוא עומד למות, הוא יכול להתפס על מישהו ועד שהוא לא יריב עם אותו בן אדם הוא לא יצליח לשחרר ממנו..ועוד הרבה תופעות כאלה קשות שעוברות עליו.
הוא לא מזמן קיבל אומץ והלך לטיפול במחלקה מאוד סגורה שלאחר שבוע הוא השתחרר משם ונתנו לו כדורים מסויימים שהוא מחוייב לשתות אותם מבלי לפספס.
אני יכולה לומר לך שהיום הוא בן אדם אחר לגמריי, בהתחלה הכדורים עשו אותו קצת חלש ואדיש אבל לאטלאט הוא חזר לעצמו (במובן החיובי).
אני חושבת שכדאי לך לשקול טיפול במחלקה פסיכיאטרית, רק שם באמת יכולים להבין מה נכון עבורך. כי אחי עבר הכל (בעיקר סבל נוראי) לפני שהוא הגיע לשם.

שואל השאלה:
אני בלחץ נןראי לא מסוגל לתפקד מפחד לדבר יש לי התקפי חרדה אפילו מהמשפחה שלי ואם זה נרגע אני חושב על הבריאןת ואם זה נרגע אני חושב על מה יהיה בעתיד ואם זה נרגע יש לי טיקים בעיניים במה אני חולה אני לא יודע אם אומרים לי אפילן מילה שאני לא רוצה לשמןע אני מפחד ממנה פחד מוות. שאולי שולטים בי או מזלזלים בי. אני רוצה פשוט כדור בראש נראלי רק יעזור לי מישהו פה חןשב ויודע מה הבעיה שלי? ניהיה לי בעיוץ באוזניים לפי דעתי נהלחץ וסוכר מפחיד אותי שבגיל מבוגר. הגוף לא ישא בזה אם כמה שסובל אני לא באמת רוצה למות ועדיין מעריך ממש רגעים קטנים שאני קצת מרגיש כלום אז אני חושב שכולם צריכים להעריך תחיים ולהגיד תודה אם אחד כמוני מסוגל!

שואל השאלה:
כאילו הנפש לא מסוגלת לנוח. ורוצה להמשיך לסבול. אתם הפיסכולוג היחידי בחיים שלי סטיפס לכן. אני מבקש שתתייחסו אליי כמו עכשיו אני מתרגש. וממש רוצה שיהיו לי אוזן ולא יתעלמו.

מבינה אותך זה נוראי
לחשוב על דברים שרק בא לך להוציא מהראש וזה חוזר כל הזמן ויותר גרוע
ושלא תחשוב שאתה היחיד שעובר את זה
יש המון אנשים שעוברים עליהם כל כך הרבה דברים כאלה במהלך היום וגם הם לא יודעים איך להתמודד
מעט יודעים מה לעשות עם זה
מוזמן לפרוק אצלי אם תרצה❤

זה לא לכל החיים.
אתה יכול לעבור את זה אם תעשה כל מה שאתה יכול.
לך לפסיכולוג, תיקח כדורים עם צריך, תתגבר על הפחדים שלך ותצא מאיזור הנוחות שלך.

אני אוטיסט ואני לא יודע אין לי שליטה כל כך

אני באותו מצב. במשך 8 שנים בערך אני בדיכאון ופשוט כבר לא אכפת לי מכלום ואני הייתי אצל המון פסיכולוגים ופסיכיאטרים ועכשיו אני בריפוי בעיסוק וכרגע אני פחות בדיכאון אבל זה בא והולך וזה ממש קשה. גם מבחינה לימודית (קשה לי ללמוד בגלל זה), וגם מבחינה חברתית. יש רק מישהי אחת שבאמת מבינה אותי וגם היא באותו מצב וזאת החברה הכי טובה שלי ואנחנו עוזרות אחת לשניה לעבור את הדבר הזה, ואני ממש מבינה אותך ויודעת מה עובר עליך. ואם אתה צריך לפרוק בכיף