מי שעבר/ה פה פרידה-

כבר 3 שנים אני מתמודד עם זה, אין לי מושג.

לקח לי חצי שנה לעבור הלאה בערך מעבר לזה שהוא היה איתי בכיתה אז היה לי עוד יותר קשה פשוט לשכוח ממנו. נעזרתי בחברים המון, נתתי לעצמי את הזמן ולא האשמתי את עצמי שזה לוקח לי זמן לעבור הלאה. בסופו של דבר הצלחתי וגם אני עדיין בהלם מזה

בהתחלה זה ממש קשה
היה לי איזה 24 שעות שבכיתי בלי הפסקה ובהתחלה גם לא דיברתי על זה עם חברים שלי
ואז התחלתי לדבר וזה עזר לי בטירוף כל הסביבה שלי הרימה אותי ממש, בלי קשר ניסיתי להעסיק את עצמי בהמון דברים
עברו בערך שלושה שבועות מאז ואני לא אגיד ששכחתי לגמרי אבל הרבה(!) פחות אכפת לי והשלמתי עם מה שהיה

יותר מידי קשה פרדה תמיד היא דבר רע ואני זוכר שגם לי זה קרה

עברתי פרידה שונה קצת, קשה לשכוח במיוחד במקרה שלי. מנסה לא לחשוב על זה...

פרידה היא סוף של תקןפה מסויימת ובדרך כלל פרידה היא דבר רע שקורה זה משאיר המון נזק והמון עצב וזכרונות אבל מפה חייבים לקחת את עצמך בידים ולטפס רק למעלה ורק למעלה לא למטה