מה אתם חושבים על המשפט: "פחות אחד יותר נחמד" ? (הסבר בתיאור סיפור מעניין)

מוגזם
הוא ליטרלי התאבד

שואל השאלה:
אני מבינה שזה מצב רגיש ואולי הייתי צריכה קצת יותר להתחשב ולשקול מילים אבל תחשבו על זה...
לכל אחד יש דרך התמודדות שונה עם מוות של אדם קרוב ואצלי הציניות וההומור עוזרים להתמודד
אני לא מבינה מה לא בסדר בזה

בואי נגיד שזה משפט שלא מתאים בכל סיטואציה

מה נסגר איתך אישה

שואל השאלה:
אתם ממש מגזימים אפשר לחשוב שאני זאת שגרמה לו להתאבד

אין מקום לצחוקים וציניות כשמדברים על מוות..

פחות אחד יותר נחמד? את רצינית? אני ממש מקווה שזה לא באמת קרה ,איך את היית מרגישה אם חס וחלילה היה לך אח שהתאבד והיית יודעת שאחת מהילדות בכיתה שלו רשמה פחות אחד יותר נחמד ? אני ממש מעוניינת לדעת?!

כי ההורים שלו אבדו ילד
משפחה איבדה קרוב
יש מצב שהיה יוצא ממנו משהו טוב

אבל את אמרת את המשפט הזה כאילו זה לא משנה שנער התאבד

אבל כשאנשים כאובים לזרוק מילים זה לא דרך להתמודד ולהגיד בפרצוף דבר כזה.
דרך להתמודד זה לעצמך. לגרום לאחרים להזדעזע.. לא יפה. זה לא..

וואו מוגזם ועוד בזמן לא טוב..

שואל השאלה:
זה היה רק בקבוצה של הכיתה
היחידים שראו אלה החברים שלי מהכיתה ואנחנו כבר ילדים גדולים..כיתה יב ואפשר להבין דברים כאלה
זה לא שההורים שלו ראו או משהו
פשוט המחנכת שלי מגזימה ומלשנית

טוב היא תבין מתישהו שהיא טעתה, אין צורך לצאת עליה. מה שקרה קרה ומכל טעות לומדים..

או שאת לא בוגרת לגילך שיכולה פשוט להגיד לעצמך את זה ולשנייה להיות רצינית ולא להפוך מצב לקשה..

מבין שטעית. קורה. למדנו.. לשקול מילים בזמנים.

כי לא צוחקים על בן אדם שהתאבד! זה פאק*נג חיים של בן אדם וכאב של בן אדם! מה שעית ממש אבל ממש לא נכון ובכלל מגעיל בטירוף! אם זה היה החבר הכי טוב שלך או אח שלך או את!? היית רוצה שיצחקו על המוות שלך!? לא!

יש הבדל בין להתבדח על מישהו שיתאבד ולבין להתמודד עם מוות של מישהו בעזרת הומור
ההומור שהשתמש בו היה ממש לא במקום
אם אחיך היה מתאבד חס וחלילה טפו טפו טפו
היית רוצה שילדים מהכיתה שלו היו כותבים "פחות אחד יותר נחמד"?
ממש לא במקום ולא מצחיק בשום צורה
כדי שתבקשי סליחה מהבני משפחה שלו וכל מי שהיה קשור לסיטואציה הזאת
כי יצאת ממש רעה

אני אפילו לא יכולה לתאר במילים כמה שמה שעשית היה לא בסדר

אני מקווה שתביני את הטעות הנוראית שלך ותתנצלי ותלמדי בחיים לא לעות את זה שוב
תחשהי טוב טוב לפני שאת אומרת משהו כזה

יש מלא נושאים לצחוק עליהם
יתבדות של ילד מהכיתה שלך הוא ממש לא אחד מהם

את אידיוטית

את דוגמה לדור המסריח הזה, אתם תעשו הכל בשביל להצחיק ובשביל שישימו לב אליכם. ילדים קקה

איפה השכל שלך מי אומר דבר כזה זה פשוט נוראי

זה פריקינג נורא מצידך. הוא פריקינג התאבד. התאבד. תתביישי.

שמעי, יכול להיות שהומור וציניות עוזרים לך להתמודד אבל את זו את וכיתה שלמה שרואה את זה זו כיתה שלמה שרואה את זה.
הציניות הזו היא לא סתם הומור, היא הומור שמרדד את הסיטואציה ומשטיח אותה. בן אדם מת, עולם שלם שנגמר ונעלם מהחיים של כולנו, זה עניין הרבה יותר גדול ומשמעותי מהפשטות הזו של המשפט שלך וזה כואב שמישהו אומר משהו כל כך פשטני וסתמי על משהו שכל כך חשוב לך ונוגע בך. זו חתיכת סתירה אבסורדית של המציאות והיא צורמת וכואבת כמו סכין. ועוד יותר קשה כשזה מגיע מהתאבדות. כשילדים בכיתה כנראה עברו את התהליך הזה יחד איתו ופגשו את הסבל שהוא עבר וכנראה שמעו ממנו שעברה לו באמת בראש המחשבה הזו של "פחות אחד יותר נחמד" אבל באופן הרבה יותר כואב ממה שאת התכוונת ואת פשוט אומרת את זה בקלות. כשציניות נוגעת בנקודות אמיתיות ורגישות זו כבר לא ציניות... צר לי להגיד לך. אפשר להגיד דברים סופר כנים וקשים ולצחוק תוך כדי אבל כל עוד הם כנים ואנשים מבינים למה את מתכוונת ושומעים את ההבעה שלך ולא רק קוראים מילים ריקות בווטצאפ. מה שאת אמרת לא כנה, זה מזלזל בכל התחושות הקשות שכנראה יש לילדים שם. ולא מצאתי בתיאור שום דבר שמעיד על זה שזה נאמר בכאב.
בקיצור, מה שנעשה נעשה, תתנצלי על זה ולהבא תיזהרי עם המילים שלך, יש להן המון משמעות.

או דאמ.
רק תחשבי על זה.
את אמרת שכביכול בלי הילד הזה יותר טוב, ואת לא מבינה איזה כאב נוראי הוא חווה אם הוא הגיע למצב שהוא ניסה כמה פעמים ובסוף הצליח לסיים את החיים שלו בגלל הכאב שהוא חווה.
את מבינה בכלל מה זה? את הרמות סבל שהוא הגיע אליהם שהוא לא היה מסוגל להמשיך?
אחותי. גם אני אוהבת הומור שחור ולא חושבת הרבה על מה שאני אומרת, אבל זה ממש לא נושא לצחוק עליו, הילד הזה פאקינג סבל כל-כך הרבה. אם אני הייתי שומעת על נער מהשכבה שלי שהתאבד, בין אם הכרתי אותו ובין אם לא אני אהיה בשוק ואתאפק שלא לבכות ואתאמץ לא לתת לדמעות לצאת. וכן, יכאב לי לדעת שאדם סבל כל כך הרבה ושאף אחד לא עזר לו להתמודד עם זה. זה ממש לא בסדר מצידך.

בתור אובדנית לשעבר, אם הייתי מתאבדת והיו אומרים את זה, הייתי מתאבדת שוב. (אני יודעת שזה לא אפשרי, אבל הבנת את הרעיון)

אני מבינה שאת מתמודדת עם מצבים שקשים לך בעזרת הומור, אבל אני די בטוחה שגם אנשים שמתמודדים עם בעיות בעזרת צחוקים יהיו מאוד רציניים כשאדם שהם מכירים יהיה אובדני (נקווה שזה לא יקרה). למה? כי זה לא אמור להיות מצחיק. בן אדם עובר מלא סבל עד שהוא מרגיש שהוא לא יכול יותר, והדבר האחרון שהוא רוצה לשמוע זה שיגידו לו שיותר טוב בלעדיו (וכן, גם אנשים שאובדניים כי הם חושבים שיהיה יותר טוב בלעדיהם היו נפגעים מהר ירה הזאת).

את יכולה להתייחס לבעיות של עצמך בכמה הומור שאת רוצה (גם אני צוחקת על בעיות שלי, כולל על מחשבות אובדניות), אבל כשהבעיות הן של מישהו אחר- לצחוק עליהן די מבטל את הסבל של האחר, ובטח כשמדובר בדיכאון ואובדנות. זאת הסיבה שעצבניים עליך ככה.

עוד משהו שאני לא מבינה
אם הוא היה דיכאוני
היו לו נטיות אובדניות
והוא ניסה להתאבד כמה פעמים
למה לא אישפזו אותו? הרי אני מניחה שאם ידעו על זה אז גם ניסו לעזור לו להרגיש יותר טוב, אז אם רואים שיש סימנים של אובדנות ושהוא מתכוון לעשות לעצמו משהו צריך לאשפז אותו, במיוחד אם היו לו ניסיונות קודמים