מה אתם חושבים שעלי לעשות אני מבולבלת

היא נראת לעין כל יום מראה חדש שנוצץ זוהר ובלתי נתפס אם תסתכל עליה בוכה זה נראה כמעט בלתי יאמן ואיך היא מעזה הרי זה ידוע שאין דבר כזה צרות של עשירים ולמה שתבכה איש לא פגע בה אשגיח עליה יום וליל ואם איש יתקרב ארחיק כל פגע היא מעריכה את מעשי אך היא תמיד אומרת שאין אני מבינה את מצבה היא לפעמים יושבת ולרגע אפשר לחשוב שמביטים באדם האומלל בעולם אך מדובר רק בה אם אכנס לראשה רק לרגע הייתי הורגת את כל המפלצות ומשאירה רק חיוך אך כאשר אצא מראשה היא רק תחיך ותצחק וכנראה שאז אפסיק להתענין בה היא האהובה עלי מכולם אני אוהבת אותה רק בימיה הרעים ביותר היא אוהבת שאני הנקודת מוצא שלה כי אני אוזן קשבת מצויינת היא לא חושבת לפני מעשיה ואולי בגלל זה היא עצובה כל הזמן אני לא רוצה שהיא תחיך לעולם אני מפחדת שיגיע היום שלא תזדקק לי שלא תרצה בחברתי אני לא יודעת איך אוהב אדם ללא לרצות ממנו תחושות נזקקות לי אני מסתכלת על שלל בנות מאז שהגעתי להבנה והן לא מעניינות אותי כמוהה ניסיתי להיות היא אך לא הרגשתי שמישהי באה להושיעני לכן ויתרתי כעט אני בנקודת בין לבין אני רוצה להגיע למקום השקול שמבין שזה לא בידי אבל זה אך ורק בידי וכאשר אגיע היא תגיע זה חיפוש רב משמעות זאת חווית התבגרות חיפוש עצמי באנשים אחרים ואולי אני אוהבת רק את עצמי כין אין ספק בכך שאני אוהבת אותי מאוד ואם יום אחד לא אזדקק לאהבה כי יש לי אותי האם זה מצב טוב והגיוני או שעלי לפחד ממנו העתיד מתעתע בי והוא יודע כמה אני מבולבלת אז הוא שותל לי מסרים בראש כדי שלא אבין לחלוטין מה עלי לעשות בתוך המציאות כמו כאב ראש שאין איך להסביר כי זה לא הראש כואב זה המחשבות שרצות מהר כל-כך ובעצם לא אומרות כלום ומה המצב האידיאלי האם עלי להגיע לאהבה ואם היא אינה יפה