זה הכיוני שאני לא יכולה להקיא או שאני לא עושה את זה נכון? אשמח שתתיחסו לשאלתי ולא לבולמיה שלי כי כמה אנונימים לא

אל תנסי. נקודה. כאחת שחיה עם הפרעת אכילה בעצמה (לא בולימיה) אני יודעת כמה זה מפתה להקיא ולמחוק את כל מה ש"עשית" לגוף שלך, אבל בבקשה אל. אין לי מושג מה לומר כי אני יודעת ששום דבר שאני אגיד לא באמת יוריד אותך מזה וישכנע אותך ללכת לטיפול, אבל אני יכולה להבטיח לך שהמסלול שאת הולכת בו יוביל אותך לאבדון שלך עצמך

הגיוני שאת לא יכולה להקיא, אני למשל לא הקאתי שנתיים, וגם כשניסיתי לא הצלחתי (הפסקתי עם לנסות אני בסדר)

שואל השאלה:
אם להקיא או בלי להקיא ישלי הפרעת אכילה לפחות אם אני אקיא אני לא ישנא איך שהגוף שלי נראה

מישהו יודע? כמה זמן את כבר מתמודדת עם זה?

שואל השאלה:
שנים.. אני לא מקיאה אבל סתם מידיי פעם התקפי אכילה

בינג'ים? לדעתי כדאי לך לנסות ללכת לטיפול, ניסית פעם? ההפרעה הזאת לא נולדת ככה סתם, יכול להיות שהגוף שלך נמצא באיזה חסך, שאת מונעת מעצמך כל מיני מאכלים או מגבילה את צריכת הקלוריות שלך ואז פשוט מאבדת שליטה בסביבת אוכל

שואל השאלה:
אני מאבדת שליטה רק כשאני מרשה לעצמי פה ושם נשנוש, זה לא שאין לי הגיון בריא ואני לא רוצה להיות רזונת ואני מודעת לזה שאצליח להרזות גם אם אוכל פה ושם שוקולד פשוט הדרך היחידה שאני מצליחה להתמיד בדיאטה זה אם אני נוקשה עם עצמי ואוכלת ממש ממש מעט

אולי תנסי לפנות לתזונאית? תוכלו לעבוד ביחד על תפריט מותאם בשבילך שדרכו תוכלי לרדת/למתן את המשקל שלך בצורה בריאה, תוכלו לזהות את הנקודות הרגישות שלך (מבחינת מאכלים שעלולים לעורר חשק לבינג') ולהפוך אותך להרבה יותר בריאה פיזית ונפשית

אני מתכתבת עם מישהי שמחלימה מהפרעות אכילה, בהתחלה היא באמת חשבה שאם היא תקיא אז היא תרגיש יותר טוב אבל מהר מאוד היא איבדה שליטה והגיעה לבולמוסים הרבה יותר גדולים
להקיא לא יעזור לך