תמיד כשיש לי חומר שאני לא מבינה במתמטיקה

שואל השאלה:
כן זה אני אעשה, אני אלמד ואתאמן.
אבל הפואנטה זה מה שקורה לי ברגע שאני לא מבינה משהו. החוסר אונים הזה מייאש אותי ואני לא מסוגלת להתרכז בכלל. עם זה מה לעשות?

שואל השאלה:
תודה

אני כל-כך מבינה את התיסכול הזה, במיוחד הרגע הזה אחרי שאתה מנסה המון פעמים ובכל זאת לא מצליח, זה גורם לחשוב אם אתה מספיק טוב בכלל לכל זה, מה יהיה בעתיד..
עם הזמן כבר התגברתי על זה, אחרי שהגיעו הציונים וזה נתן לי מעין אישור שאני טובה. אבל יכולתי לחסוך מעצמי את זה אם רק הייתי יותר סומכת על עצמי.

אבל זה הכי מזכיר לי שלפני איזה שבוע או יותר בעבודת כיתה חברה שלי בכתה אחרי שלא הצליחה תרגיל. וזה היה לגמרי לחץ מיותר כלכך. הלכתי ופתרתי איתה את התרגיל, אני כתבתי והיא פשוט אמרה לי מה לעשות, עד שהגענו לטעות שמסתבר שהייתה כלכך קטנה שהיא הייתה צריכה קצת יותר להשקיע בזה מחשבה ולהגיע לשם.

המסקנה זה שגם אם קשה, גם אם לא הצלחת בפעם הראשונה, זה ממש לא אומר עלייך כלום. מתמטיקה זה מקצוע קשה, לכולם, גם אם זה נראה כרגע שכולם הרבה יותר טובים ממך ושאת נשארת מאחור, זה לא נכון. זה פשוט שלפעמים אנחנו יותר מידיי מרוכזים בקושי שלנו ולא שמים לב שבעצם לכולם קשה, או שבדיוק כמוך הם מנסים להסתיר את זה.


כך שההצעות שלי בשבילך לפעם הבאה שאת לא מצליחה תרגיל הןן-
קודם להירגע, תזכרי שזה בסך הכל תרגיל ולא קרה כלום.
תזכרי שאת טובה ושאת יודעת, לא סתם בחרו לשים אותך דווקא בהקבצה/רמת יחל הזו, שמו אותך שם כי ראו שאת טובה מספיק כדי להיות שם.
תזכרי שלכולם קשה בדיוק כמוך או אפילו יותר.
והכי חשובב לא לגרום לזה להוציא לך את הרוח מהמפרשים, לא לוותר על זה, תנסי שוב, תחזרי על מה שעשית ותחפשי את הטעות. אם באמת את עדיין לא מצליחה אפשר לשאול את המורה/חברה/להסתכל בתשובות. או פשוט לדלג על התרגיל הזה זה גם בסדר :).



חפרתי יותר מידיי אז נפסיק כאן, מלא בהצלחה❤