אם אני נותן פירורים לנמלים, זה נחשב להתגלות אלוהית בשבילן?

אולי

הן יסתדרו גם בלי העזרה שלך

שואל השאלה:
אבל אני נתתי להן אוכל מהשמיים, מה זה אם לא חסד אלוהי?

כן.

שואל השאלה:
אלים באמת יכולים להקריב? לפי ההגדרה הזאת אף אל לא נותן חסד.
ובפרספקטיבה מסויימת אני ישות גדולה יותר ותבונית יותר מהנמלים ונתתי להם שי בלי תמורה.

שואל השאלה:
ממתי אל מוגדר לפי המוסר שלו? היו בהיסטוריה אלפי אלים שלא היו ממש מוסריים, מה שהפך אותם לאלים היה שהם ישויות חזקות שבני האדם נתונים לרחמיהם.

וואלה יש מצב

שואל השאלה:
לא תמיד, ארס נתפס בתור אל מתועב ולא רצוי, אפופיס וסת' היו אלים די מרושעים, קרונוס, נמסיס אריס ואחרים היו אלים שליליים שהיה עדיף להמנע מהם, בזרתוסטה, גנוסיס ומניכאיזם יש אל רע לצד אל טוב. אז יש אלים עם מוסר די מפוקפק.
מה שמשותף לכל האלים הוא שהם ישויות העליונות עלינו בעלי כח רב שאנחנו נתונים לרחמיהם.

^גם האדס לא הכי סבבה לפי מה שזכור לי. הוא חטף את האלה ההיא של היבול (ששכחתי את שמה כרגע)

שואל השאלה:
האדס חטף את פרספונה אבל זה היה סימבוליזם לחתונה ביוון העתיקה... שכן, נחשבה לחטיפה של הבנות מהוריהם לבית הבעל.... הוא דווקא אחד האלים הנחמדים במיתולוגיה היוונית.
ואם כבר עסקנו במיתולוגיה היוונית, אוסיף שהמטמורפוזות נועדו להציג את האלים היוונים באור טירני שבו הם מתעללים בבני התמותה, זה ניכר בעיקר בסיפור של מדוזה שבו היא מוצגת כאנושית שנענשה על ידי אתנה על כך שהיא נאנסה למרות שהסיפור הזה בכלל לא מופיע במיתולוגיה המקורית, הוא לא מתאים לאופי של אתנה ומדוזה מעולם לא הייתה אנושית במיתוס המקורי.... והפילוסופים היוונים מהעת הקלאסית עצמה פיקפקו במיתולוגיה יטענו שהאלים אינם מתנהגים באופן ראוי, אז אותן תרבויות לא תמיד ראו את האלים באור חיובי, וגם אם כן - בפוליתאיזם יש אלים שהם רעים, אלים שהם נחמדים, אלים שהם נטרלים ואלים שעוזרים לאנשים מסוג מסויים או מענישים אנשים שנוהגים בצורה מסויימת. הרעיון שחלק בלתי נפרד מאלוהות היא להיות מושלם לגמרי ומוסרי הוא רעיון מונותאיסטי, והוא גם לא יכול להגדיר אל בגלל שאפשר גם למצוא דמויות מיתולוגיות מושלמות שאינן אלים...

או ווה, הרשמת

שואל השאלה:
תודה:)

אתה נחשב למושיע שמביא להם אוכל

שואל השאלה:
החמאס הם לא אלים כי אותם אנשים לא שונים ממני מהותית, אם אני אתאמן ואלמד להשתמש בנשק אולי גם אני אוכל להיות מאיים כמוהם.
ואלים ממש לא חייבים להציג עמדה מוסרית או שהם נענשים, יש אלים נטרלים, יש אלים שהם מתועבים ויש אלים טובים. בפוליתאיזם יש אלים שמייצגים את מגוון כוחות הטבע, הרעיונות המופשטים ומגוון רחב של אישיות ונטיות מוסריות. ולא תמיד האל שנתנה באנוכיות או אכזריות נענש בסוף, ובסופו של דבר בו עדיין נחשב אל.
מדוזה נענשה בסיפור כי פוסידון ביצע איתה יחסי מין, ובתור כהנת של אלה בתולה היא צריכה להשאר בתולה. זה חלק מהנראטיב של אובידיוס להציג את האלים הישויות אכזרית שהורסות את חיי בני התמותה.
העניין הוא שמה שמאפיין אלים הוא שהם ישויות אימתניות שמטבען כוחן עצום בהשוואה לבני התמותה.
לדאעש או חמאס אין יכולות מיוחדים כחלק מישותם שלי אין, כל מה שיש להם זה נשק, אימונים ומספר גדול.
ואם באמת להיות אל זה להיות ישות חסודה או מוסרית, אני נתתי להן אוכל, עזרתי להן להאכיל את הצאצאים והמלכה, לזה אתה לא קורא נחמד?

שואל השאלה:
אני התכוונתי שזאת ישות שמהותית עליונה עליך, החמאס מורכב מבני אדם הם כמוני מבחינה מהותית.
ודברנו גם על זה שאם רק הקרבה זה חסד אז אף אל לא יכול לתת חסד, אז אלוהות היא בלתי אפשרית או שכל אדם שהוא טוב ומוסרי ומקריב מעצמו הוא אל.
בכל מקרה, אם אל זה ישות טובה שנותנת ליצורים חלשים ממנה או מה שזה לא יהיה, איך זה שונה מלתת פירורים לנמלים?

חח אהבתי את הרעיון
דוגמא יפה
מניחה שכן, אנשים נוטים לסגוד לדברים שאין להם הסבר או אחיזה במציאות.
עבור הנמלים האוכל יהיה נס, אבל האמת היא שזה לא יותר מיצור יותר גדול מהם..

באותה הזדמנות אציין שהרבה תאוריות מצביעות על כך שגם בתקופת התנך, בכל פעם שדיברו על ישות, אלו היו לא פחות ולא יותר מסתם אנשים שהגיעו אל העם עם טכנולוגיה.

כמו האוכל לנמלים הטכנולוגייה הייתה דבר שלא ניתן היה לתפוס או להבין, ולכן פירשנו אותה והפכו אותה ליותר ממה שהיא.
מה שבמציאות היה שונה לגמריי.

דיון מעניין..
skyless מה שאתה טוען קצת לא הגיוני.
אם הבנתי נכון אתה בעצם אומר שישות תהפוך לאל, רק עלפי מידת המוסריות שלה?
מי החליט מה מוסרי ומה לא? מי נותן את תואר האלוהים לדמות המוסרית?
נניח וזה אכן כך, אז שואל השאלה יצא מאוד מוסרי בהחלטה שלו לתת אוכל לנמלים.. מדוע הוא לא יכול להחשב בעינייהם לאל?

בנוסף בקשר לאקט האלוהי במובן הפיזי שדיברת עליו, אתה לא יכול לתת שיפוט במובן פיזי על משהו שהוא לא פיזי.
כמו שאי אפשר להגדיר פיזי במונחים של מנטלי.. אין בזה הגיון.

אז זאת אומרת ששום דבר הוא לא אל מלכתחילה, אנחנו שופטים אותו לאל בעבוריינו על פי התכונות שלו וקובעים האם הוא רשאי להיות לנו לאל.
האם זה נכון?
האמירה הזו סותרת הרבה דעות קדומות..

הנמלים כמו הקורא חוות את החוויה מנקודת המבט שלהן.
כמו שציינת הנמלים לא יכולות לתפוס אותנו במובן פיזי, רוב הסיכויים שהן אפילו לא מודעות לקיום של משהו בעל אמצעיים עצומים יותר משלהן ולכן כן ביצענו האנשה.
כל האמנטים שהצגת אכן מתקיימים במקרה הנתון.

לגביי ישו, יש משהו מאוד יפה במה שאתה טוען.
ישו היא העובדה לאמירה של שואל השאלה.
לפי טענתך ישו הוא אדם שהפך לאל בזכות האנשים שהיו נתונים לחסדיו.
הוא הפך למקור גדול יותר שהיה יכול לשלוט על מצבם הנוכחי של האנשים המבקשים חסד.
לא כך?

כמו שציינה ספיר, אל הוא משהו שאין לנו יכולת לתפוס הוא ישות בעלת כוחות ואמצעים המקדשים את המטרה, אנשים קוראים לזה אלוהים, אנשים מייחסים לו תכונות רוחניות.. אך בפועל, זה לא בהכרח חייב להיות כך.
יתכן וזה יצור גדול מאיתנו בתהליכי אבולוצייה מתקדמים משלנו שאין לנו אפילו את הייכולת להבחין בו...
האמונה בישו זו ההוכחה שישות לא חייבת להיות רוחנית על מנת לקיים את התכונות האלוהיות הנדרשות לשם כך.
אני חושבת שבגדול זה מה ששואל השאלה ניסה להעביר במטאפורה הזו .

אגב, לא הצלחתי להבין.. אתה אדם מאמין?

שואל השאלה:
יש דמויות מוסריות שהן לא נחשבות אלים כלל ויש אלים שאינם מוסריים.
האלים הם בהכרח ייצוג של כח גדול מהאדם שהרי הם אמורים להיות אלה ששולטים בגורלנו, להביא לנו ברכות או קללות. בתרבות פוליטאיסטית האלים יכולים להיות על קשת מוסרית רחבה ולייצג אידיאלים שונים, כוחות טבע ורעיונות, וזה לא השפיטה שלי אלא של אותה תרבות. סת ואפופיס הם אלים די נבזיים לפי השפיטה של אותה תרבות והם עדיין נקראים אלים.
העניין הוא שאין באמת הגדרה בטוחה למילה אל, הדבר היחיד שאני יכול למצוא שמשותף להם הוא שהם מייצגים או שולטים (ב)כוחות עליונים; אפשר להתפלל אליהם בשביל ברכה, אפשר להמנע מתעצבן אותם כדי לא לחטוף קללה, אפשר לפייס אותם אם הם כועסים, אפשר לתמוך באלים אחרים שיגרשו אותם, לעיתים ניתן גם להתמקח איתם או אפילו לגרש אותם.

מסכימה ^
skyless
אני תומכת באמירה שהכוח האלוהי לא נמצא בחוץ אלא בפנים ושזה אכן משפיע על המציאות שלנו, אך זה עניין שכבר משתייך אל רובד אחר לגמריי.
זו פחות תפיסה שקשורה למה שאנחנו דנים עליו.
אנחנו מדברים על איך שאנשים מדתות תופסים את האלוהות.
אז אם תבדוק, אתה וודאי תיווכח אל העובדה שהאמונה באלוהות מתבססת על שליטה.
אני מאמין מתוך תקווה שהאל ינקוט בי באמצעים אשר ראויים למעשיי הטובים וימחול לי.
אני מאמין ומתפלל על מנת לקבל עוד ולחיות טוב יותר.
אני הולך בדרך האל כאות תודה על החיים שנתן לי.
אני מאמין משום שאני סבור שכך אהיה ראוי לחסדיו של האלוהים שלי, ואם כך אז אני גם זקוק להם.
ולכן אין דרך טובה יותר לתאר אל חוץ מההגדרה שהיא ישות חזקה שאנו נתונים לחסדייה .

לדוגמא- אני מאמין שיש משהו גדול וחזק ממני שאין לי יכולת לראות או להבין מהו אבל אני יודע שיש לו יכולות מרובות משלי, הוא אחראי על המחייה שלי והוא יכול להשתמש במידת הרחמים שלו כלפיי במידה וירצה.
אנשים אלה אכן תומכים בכך שאלוהים הוא ישות שיש לה כוח מעליינו.
ואם זה כך, אז הכוח הזה יכול להתבטא בהמון דרכים, אחת מהן היא גם מתן מזון לצורכיי קיום.
כמו במשל הנמלים.

אגב, אתה אכן טענת שישו הוא אל בגלל האנשים שהיו נתונים לחסדיו, וזה התבטא במשפט שלך -
"ישו הפך לאל בגלל שהוא נלחם בשביל העניים שנוצלו בידי הכהנים בבית המקדש..."

שואל השאלה:
אם מה שהופך אל לאל זה היותו מוסרי, למה כל הסיפורים על צדיקים שהיו קדושים וענווים לא נחשבים לאלים? וזה עדיין לא עונה על הבעיה שיש אלים שאינם טובים, אלים שאנשים מנסים לא להרגיז ואפילו להמנע מהם.
אנשים מתפללים לאלים ונותנים להם קורבנות בשביל התקווה שהאלים יעזרו להם, הם לא בטוחים בזה ובשביל הרבה אנשים הרופאים הם הדרך של אלוהים לרפא אותך, הוא זה שדואג לכך שהם יצליחו. למה להתפלל אם אתה לא מאמין בתפילות? אף מאמין לא יודה בתפילות לא עובדות.
בגדול אין באמת הגדרה ברורה שכל האלים עונים עלייה כי זה מעין רעיון אבל הדבר היחיד שנראה שמשותף להם הוא שהם כוחות עליונים, ישויות שהן מעל לאדם וביכולתן לכוון את גורלו.
וזה נראה שאדם המשגיח על נמלים ונותן להן פירורי לחם עונה גם על ההגדרה שלך וגם על זו שאני נתתי:
אני ישות שמטבעה חזקה מכל נמלה, אני יכול להציף אל הקן שלהן, אני יכול לשמור עליו, אני יכול להרוג נמלים בשניות ואני יכול לתת להן הר של מזון.
אני נתתי להן מזון, אני עזרתי להן לכלכל את הקן ולהאכיל את המלכה והרימות ואפילו לא קבלתי מהן דבר.