יש כאן מישהו שיש לו ocd ויכול להסביר לי במה זה מתבטא?

"אם אני לא אעשה את זה, יקרה משהו / זה לא יצא טוב"

אין לי ocd אבל אני מכירה ילדות שיש להן, וזו הפרעה שמתבטאת בכל מיני צורות כמו למשל, אובססיה לשטיפת ידיים, אובססיה לניקיון ( יש כאלה שלא מסוגלים לצאת מהמקלחת שעות עד שהם מרגישים נקיים) , אובססיה להגיד מילה מסוימת כמה פעמים, ואותו אדם מתקשה להפסיק עם זה מחשש שיקרה לו משהו וגם מכל מיני סיבות אחרות, אז הוא נאלץ להמשיך עם אותו דבר שוב ושוב.
וזה גורם לאנשים שסובלים מהפרעה הזו לסבל רב.

לי יש את זה
לכל אחד זה ברמה אחרת ובדברים אחרים
אבל בכללי זה אנשים שמפריע להם אי סדר וחייבים לסדר או לנקות כי אם לא זה "ישגע" אותם
זה גם לנקיון עצמי, תמיד חייבים להרגיש נקיים אבל
לא כל מי שיש לו את זה הוא נתפס על דבר לא מסודר או משהו.. זה מתבטא בצורות שונות..
או סי די זה גם אנשים עם מחשבות שקופצות להם בלי שהם יכולים לשלוט בהם.
יש עוד אבל זה הדברים שלי יש וזה באמת מעצבן אבל התרגלתי..
וואי וכל כך אני מי שכתב את הראשון והשני

יש לאבא שלי ocd הוא חייב לנקות שהכל יהיה נקי

בידיוק מה שאנונימי רשם, זה התבנית גם אצלי.

זה התבטא אצלי בטקסים, בספירה. המנעות ממחשבות רעות וזה.. הייתי בטיפול פסיכולוגי כל שנה שעברה עד תחילת השנה הזו וזה ממש עזר לי. הייתי עושה טקסים עד שלוש בלילה ועכשיו אני בקושי עושה

ואוסידי ממש ממש ממש ממש ממש לא קשור לניקיון. אז שכל הפרפקציוניסטים לא יעיזו להגיב. אני מאובחנת עם אוסידי ואני ממש מבולגנת.. זה סתם סטיגמה מעצבנת שיש על אוסידי

אובחנתי עם טריכוטילמניה (למרות שאני חושדת שזה או.סי.די).

אצלי זה מתבטא במחשבות שלא פוסקות וכדי להשכיח אותן ממני, או לפחות לנסות, אז אני חייבת לעשות כמה פעולות. אצלי זו תלישת שיער מהקרקפת, מחיאות כפיים, שטיפת ידיים, פגיעה על מקום מסוים (שכבר יש לי מחקת עמוקה מרוב שפגעתי באזור).
זו גם הפראנויה שאם אני לא אעשה את זה, אני איכנס לחרדה איומה ואפסיק לתפקד. ויש זמנים שזה תוקף אותי בלי סיבה, או כשאנשים משמיעים לידי טיקים/מתופפים על שולחן. זה גורם למחשבות שלי להסתובב סביב זה, סביב הצליל וכדי לשכוח אני עושה כמה פעולות שלוש פעמים.
דרך אגב, גם אני לא בדיוק מסודרת. חח.

^ברור שלא אצל כולם לאבא שלי זה האובססיה לניקיון אצלי אובססיה לקריאה (אם אני לא אקרא לפני השינה אני ארגיש רע וכאלו )

יש סוגים שונים של ocd, אני ספציפית חייבת לסדר כמעט כל דבר / אם אני לא אעשה משהו אני אחשוב שיקרה משהו (או לחילופין שלא יקרה משהו) למרות שאני יודעת שזה סתם

שואל השאלה:
הכרתי בחור והוא סיפר לי שיש לו ocd הפרעת חרדה ככה הוא תיאר את זה. אני מתלבטת אם לחתוך את זה... לא יצאנו לדייט אבל מדברים... לא יודעת עד כמה זה קריטי... לכן אני שואלת

אל תחתכי את זה. זה לא משהו שהוא באמת קריטי בגלל שרוב האנשים עם אוסידי מסתירים את זה. אנחנו לא "משוגעים" המוח שלנו עובד קצת שונה. רוב האנשים עם אוסידי מודעים לזה שאם הם לא יעשו משהו הם לא באמת ימותו אבל בכל זאת עושים. יש רמות שונות של אוסידי יש אנשים שיש להם את זה ברמה ממש חמורה ויש אנשים שזה לא ככ חמור אצלם.

וכל ה"יש לי כי אני לא יכול/ה שמשהו לא מסודר" אני מאחלת לכם לחוות איך זה מרגיש להישאר ערים עד ארבע לפנות בוקר רק כדי לספור וכדי לסדר דברים שוב ושוב ושוב ;-;

לדודה שלי יש, זה בקטע של אם היא יורדת מספר אי זוגי של מדרגות היא מתחילה לבכות

היא לא תצא מהמקלחת או תפסיק לשטוף ידיים עד שלא תרגיש נקייה לגמרי (לפחות 10 דקות לידיים ו30-40 דק מקלחת של קרצופים)

היא לא יכולה כשמדברים לידה בדקדוק לא נכון

תלישת שיער

כן לי יש אוסידי לגובה
אובססיה חריפה לגובה.
שואל שאלות על גובה כל היום
מצטלם ליד מקרר ושואל מה הגובה שלי
שואל חידות על גובה גם.

אצלי זה תלישת שיער והיו לי קרחות בכל הראש ואני הייתי צריך להתבייש בעצמי והכריחו אותי לשים כובע למשך כמה שנים כי זה הביך את המשפחה שלי וזה מה שגרם לי להתבייש בעצמי

לי יש ocd קל לפי האבחון
אני לא יכולה לצאת מהחדר בלי שהכל יהיה מסודר, אפילו הלוקר בבית ספר, הערימת ספרים עח השולחן בכיתה תמיד חייבת להיות ישרה כמו סרגל לפעמין זה מעיק אבל ככה אני

למי שיש כאן אוסידי, איזה תרופות אותם לוקחים??
ואיזה אוסידי יש לכם? קל/בינוני/קשה??

לocd יש כל מיני רמות וכל מיני מובנים..
זה מתבטא במחשבות טורדניות , טקסים שנעשים בגלל המחשבות האלה על מנת להרגיע את החרדה שנוצרת..
אוסידי נחשבת להפרעה, שנקראת בעברית הפרעה טורדנית כפייתית.
היא יוצרת לחץ, דיכאון, חרדה, עצבים.
כמו שאמרו לכל אחד זה בדרגה שונה ואולי גם במובנים שונים.. אבל בסופו של דבר הכל סובב סביב אותו העיקרון.
כמו שאמרו יש הרבה אנשים שנוהגים לחשוב שבגלל שהם קצת פרפקציוניסטים אז יש להם את ההפרעה. מה שככל הנראה לא נכון ודי מרגיז אנשים שבאמת סובלים מההפרעה.
אפשר באמת עם טיפול נכון לטפל בזה ולגרום למחשבות ולטקסים להיעלם, ורצוי כמה שיותר מהר לפני שיחמיר

אין לזה תרופה זה נפשי צריך לזה פסיכולוג והיה לי נראלי בינוני קל

יש לזה תרופות אנונימי
אבל ברור שתמיד כדאי טיפול פסיכולוגי על תרופות

ודא תדע שגם לטיפול בנפש יש תרופות ככה שהתשובה שלך קצת בורה

מי שכתבה "לocd יש כל מיני רמות וכל מיני מובנים.."
צודקת ואני הולך לטיפול פסיכולוגי כבר כמה שנים ועדיין לא עבר לי למרות שזה נחלש לרמה כל כך גבוהה שאין לי קרחות בראש אבל אני כן תולש שיער ברמה יחסית גבוהה

התכוונתי שלאוסידי אין תרופה כמו כדור זה נפשי

אוקי ומה הפואנטה שלך פה אנונימי?..

מה הקשר פואנטה?

יש לנו בבית כזה מעצור דלת שאני חייבת שיהיה צמוד לקיר אחרת יש לי תחושה שמשהו רע יקרה :/

שואל השאלה:
לא יודעת מה לעשות עכשיו. לחתוך ממנו וזהו?

אני לוקח ציפרלקס 20 וזה שיפר לי את האוסידי ממש...
אני עם האוסידי ממש חריף כל היום טקסים ומחשבות אובססיביות בלי סוף

גם אני כל היום טקסים
ומה קשור לחתוך ממנו?

כנראה כי קשה להעלים את זה לגמרי כמו שמחלות פיזיות לא תמיד אפשר לרפא לגמרי.
וכנראה כי תרופה היא לרוב לטווח הקצר ואוסידי זה משהו שלוקח זמן להעלים לגמרי וצריך טיפול לטווח הארוך במשך זמן ממושך מאוד עד זה נחלש כמו שאמרת ואולי אפילו נעלם לגמרי כי זה גם אפשרי לפי מה שהבנתי

יש לי או סי די כבר בערך 6 שנים ככה שזה ממש קשה לי בכללי לטפל בזה :/

הרופא הציע לי לעלות את הציפרלקס ל30 הבעיה שקיים בעיות במינון הזה,
אז לא יודע מה לעשות....

שואל השאלה:
בטח שקשור. אני לא יודעת מה זה ocd ואם הייתי יודעת מזה לא הייתי מנסה להכיר בכלל עכשיו אחרי שאני יודעת

אנונימית - תתביישי לך, במה אנחנו שונים ממך?

אני חושבת שהאנונימית פשוט קצת נלחצת ומפחדת לקחת על עצמה את כל זה עכשיו.. נכון שאנשים עם אוסידי חושבים ומתנהגים שונה מאנשים "נורמלים" אבל זה לא אומר שצריך להסתייג מהם ואני לא חושבת גם שזאת הייתה הנקודה שלה.
אם את לא מרגישה שאת יכולה לתמוך בו נפשית, לעזור לו במה שאפשר ולהיות בשבילו כדאי שתוותרי.

יש לי קרובת משפחה עם ocd מאובחן, וממה שאני מבין זה פשוט דחף מסוים שמלווה אותך בכל מני מקרים, ואם הוא לא יתממש זה "סוף העולם", ויגרור ץגובה עד שהוא יסודר
הבנתי שהמקרה שלה יחסית קיצוני, אבל לא נחשפתי למקרים קיצוניים (אפרט ממה שאמרו לי).
פעם היא התארחה אצלנו, ואיך שהיא נכנסה היא התחילה לסדר מלא דברים, שמבחינתי היו מסודרים לגמרי, הפריעו לה דברים כמו מרווחים לא שווים בין פריטים זהים, יש לנו על השולחן בסלון שהוא מרובע משהו מרובע קטן עליו, היא הייתה חייבת שהוא יהיה בקווים מקבילים לשולחן, כנל בשירותים שלנו, ובמקלחות, הכל שווה הכל באיזושהי תפזורת שחוזרת על עצמה, שמפויים במרחקים שווים, כולם עם פקקים סגורים אחרת זה סוף העולם, מברשות לא נוגעות אחת בשנייה ועם מרווחים שווים (ממש 4 מברשות בתוך כוס עגולה, מסודרים בצורה שכולם מתחילים מהאמצע ונשענים על הצד, במרחק שווה כמח ריבוע פנימי).

נשמע טוב, ומסודר.. אבל זה הגיע למצב שהיינו צריכים לצאת הבייתה ושי מיהרנו, והיא נכנסה לשירותים וראתה שמישהו הזיז מלא דברים, הייהו חייבים לעוף והיא פשוט לא יכלה להשאיר את זה ככה, איחרהו לאן שהיינו צריכים להגיע, ומבחינתה זה שווה את זה.
הבנתי מאמא שלה שאסור למנוע ממנה לעשות את שלה, אחרת היא לא תהיה "בטוב" ככה היא אמרה.
פעם אחת מנעו ממנה לעשות את זה וזה התבטא בגירודים, רעידות, צעקות ולחץ עד שהיא חזרה להסדיר את זה.
היא חיה חיים די קשים שסובבים את זה כל הזמן, אני הבנתי שזה מקרה ממש קיצוני, אבל אין לי ממש למה להשוות, וכל עוד לומדים לחיות איתה ועם זה, זה אפילו מגניב לפעמים לראות למה זה גורם, ואפילו הגעתי למצב שבשבוע אצלנו באחד החופשים למסתי בעצמי לשים דברים בצורה שלא תפריע לה, ממ שהייתי זוכר איך הנחתי דברים כדי לראות אם זזו.

חפרתי רצח
אבל היי, אותי אישית זה עניין בטירוף, מקווה שגם אתכם.. ואם לא, עדיין אחלה דוגמא :)

עריכה**
אצלה ספציפית זה התמודדות עם קושי ויזואלי-אסטטי
אף אחד לא שם לב לדברים אחרים, אבל כמו שאמרו זה יכול להיות לגבי מלא דברים, ניקיון, אוכל, דיבור וכו'

שואל השאלה:
קודם כל לא הרגשתי שום דבר מוזר בו עד שהוא אמר את זה.וגם עכשיו אני לא מרגישה איפה זה מתבטא. הוא מתנהג רגיל נראה רגיל.הכל רגיל... אבל קראתי שזה גנטי וגם אני לא מכירה את זה לא התכוונתי לפגוע באף אחד מכם. זה פשוט מאוד מלחיץ אותי אני בן אדם לחוץ ולתמוך בו אני לא יודעת איך ואם זה מתאים לי

יש הרבה רמות לocd וכל רמה היא מתבטאת בדברים אחרים. אצלי למשל זה לא קיצוני מאוד. אני צריכה שכל הדברים שלי תמיד יהיו במקום ואם משהו זז אפילו קצת זה ממש מפריע לי. אם תצייר צורה כל שהיא והיא לא תיהיה מושלמת זה יפיע לי. אם אני רואה או שומאת שגיאה כל שהיא זה מפריע לי. זה בדברים הקטנים שאם הם לא מושלמים אז המוח שלי לא נותן לי מנוחה. פשוט פרפקציוניזם תכלס

לא יודעת אם זה נחשב ואני לא מאובחנת כאחת עם ocd אבל כל הזמן שאני צריכה לעשות משהו בין אם אני לבד או ליד אנשים אני מריצה אותו בראש, חושבת איך אעשה אותו, איך אתחיל אותו בכלל. ורק אחריי שחשבתי איזה 1000 מחשבות כאלה אני עושה אותו.
וזה ככה גם שמדברים איתי.
אני חושבת הרבה זמן מה לענות ואיך לענות.
ועד שאני עונה הם בכלל שוכחים על מה דיברנו.

זאת שמעליי
זה לא נכון ככ מה שאמרת.
יש הבדל בין פרפקציוניזם לאוסידי.
תחשבי שמי שסובל מההפרעה הזאת הוא באובססיה כל הזמן , נכון שזה יכול להתבטא ברצון שזה יראה מושלם אבל זה גם נגרר לתוך המחשבות הטורדניות והאובסיסיביות שמכריחות אותך שזה תמיד יהיה מושלם אחרת בתודעה שלך משהו רע יקרה. אז זה לא רק פרפקציוניזם כי זה מחשבה טורדנית לביצוע טקס מסויים קומפלוסיבי שלצורך העניין במקרה הזה שדיברת עליו זה הסידור המסוים של החפץ ולבנאדם פרפקציוניסט לא יהיו מחשבות שמשהו רע יקרה אם זה לא יהיה מסודר והוא מרגיש צורך לסדר את זה בשלמות רק כי הוא אוהב שלמות אז נכון שאוסידי כולל במובנים שלו גם את הצורך שדברים יקרו בצורה מסויימת שלבנאדם זה יראה מושלם בעין שלו אבל זה לא אומר שזה פרפקציוניזם.

התכוונתי שיש כל מיני סוגים לאוסידי ואני מאובחנת עם אוסידי בגלל האובססיה שלי שהכל יהיה במקום תמיד ושהמוח שלי לא נותן לי שקט עד שהכל מושלם

אבחנו יש לך אוסידי?
(פסיכיאטר)?

כל מני טקסים, אצלי בעיקר כאלה שקשורים בניקיון. לדוגמא אני חייבת לשטוף ידיים שלוש פעמים כל פעם, אני חייבת להשתמש באלכוג'ל אחרי כל פעם שאני נוגעת בדלת, פעם בתקופה שהבנתי שיש לי ocd והכל ממש ניסיתי להפתר מזה וזה התפתח לזה שכל פעם שאני נוגעת בדלת/משהו שאני מרגישה צורך להתנקות ממנו אני הייתי חייבת להריח לטעום את האצבעות שלי. זה ממש מוזר ומגעיל אני יודעת אבל זה פשוט משהו שלא יכולתי לא לעשות. עכשיו את הקטע של החינוך כבר אין לי ואני שוב משתמשת המון המון באלכוג'ל, אבל אני עדיין כל הזמן מריחה דברים. יש עוד המון דברים אבל זו דוגמה אחת...

יש לי ocd קל יחסית מאובחן
זה מתבטא בזה שיש לי קרחות בגבות כי אני תולשת את השיער שלי
מתבטא בזה שאני כל יום לפני השינה בודקת כמה וכמה פעמים אם הטלפון שלי מוטען אם הכל נמצא בתוך התיק ולא נגנב או לא מסודר .
זה מתבטא בזה שאני מסדרת את הארון שלי ושל אח שלי ( שאיתי בחדר) כל יום .
זה מתבטא בזה שאני מתקלחת פעמיים ביום במשך הרבה זמן
זה מתבטא בזה שאני צריכה לשטוף רגליים כל יום לפני שאני הולכת לישון כי יש לי מחשבה כזאת שהן מטונפות
זה מתבטא בזה גם שאני לא יכולה שהמחברת שלי לא תהיה מסודרת

כן. אני מאובחנת עם אוסידי אבל זה ממש רמה נמוכה של אוסידי.

לי יש חרדה מבלאגן, חוסר מנוחה כשיש לכלוך בשטח, צורך מוגזם לשקט

וגם עוד כל מני דברים כמו כשהולכים במדרכה אם אני אדרך על סדק, יקרו דברים רעים.. אם אני לא אצליח לדרוך רק על צבע מסויים במרצפות/ אם אני לא אצליח לפגוע עם האצבע בנקודה מסויימת בקיר ועוד שטויות כאלה, מישהו קרוב אלי ימות.. דברים ממש מוזרים

איזה תרופות אתם לוקחים לאוסידי שלכם???????????

אה, וגם מישהי שאני מכיר חייבת לצחצח שיניים כל שעה

שואל השאלה:
מה לעשות עם הבחור כרגע? הוא נראה חמוד והכל ומדבר לעניין. ואני לא מרגישה משהו מוזר. אבל אין לדעת מה יהיה

שאני חייבת לעשות דברים במדויק ואם אני לא יעשה את זה בצורה כזאת אז יקרה משהו רע והקטע של סטירליות .

ה ocd לא פוגע בתפקוד בצורה נוראית, אבל לפעמים יש קריזות(תלוי באיזו רמה זה). נגיד, אם את מכירה את מוניקה מפרינדס, אז יש לה ocd לסדר ונקיון, והיא מתפקדת בסדר גמור

אצלי פעם הocd התבטא בכך שם היית נגיד נוגע בקיר עם יד ימין הייתי חייב לעשות אתה עם יד שמאל גם כאילו הרגשתי שאני לא יכול לעצור אתזה. ושהייתי מנסה לעצור אתזה פשוט היתיי מרגיש שאני חייבב

אובססיביות, טקסים
אני נגיד ממש חרדתית מחיידקים ותמיד חושבת שאני חולה במשהו והמוח שלי ממציא דברים
וטקסים זה מבחינה של אני שעה בשיקותים לפני שאני הולכת לישון ואם אני לא במיטה שלי 10 שניות מהרגע שאני יוצאת
בעיקרון זה עוד מלא חוקים שאת עושה לעצמך והם אמורים לעזור להתגבר על הקשיים כי אם אני לא יושבת שעה בשירותים אני לא ישנה כל הלילה וחושבת בכפייתיות על מלא דברים, אז זו הדרך שהמוח שלי מצא כדי להתגבר על ההפרעה, באותה מידה מישהי אחרת יכולה לשטוף ידיים 13 פעמים זה תלוי בבנאדם ובאישיות ובאופי של האוסידי שלו אבל בעיקרון שתדעו, שאוסידי זה בעיקר מחשבות טורדניות וכל הקטע של הטקסים והספירה (יש אנשים שסופרים דברים) זה הדרכים של המוח להתמודד עם האוסידי, זה לא האוסיד עצמו
יש עוד דברים אבל מקווה שהתבטאתי טוב

שואלת השאלה - זה מאוד מאוד תלוי ברמת הocd.
יש כאלה שזה פחות משפיע עליהם ביומיום ויש כאלה שהocd שלהם ממש קשה

זה פשוט הרבה יותר עמוק נפשית מאשר "אני לא יכולה לדרוך על הלבן במעבר חצייה" למה אתם חושבים שהבנאדם לא דורך על הלבן? זו הדרך של המוח שלו באופן יומיומי להימנע ממחשבות טורדניות אחרות שיש לו אז הוא מפרש את זה כמעשים אובססיביים
לקח לי המון זמן להבין כי הרי אין סיבה שאשב לי בשירותים סתם ככה כשאין לי כלום שעה שלמה

היה לי את זה. זה היה משהו מטומטם לגמרי שהאמנתי שאני חייבת לעשות אותו ואם לא משהו נורא יקרה

שואל השאלה:
תענו לי בבקשה מה לעשות עם הבחור. הוא מוצא חן בעיניי והכל. הקטע הזה מלחיץ אותי אבל לפחות הוא לא הסתיר ממני... כן בא לי לראות אותו אבל אני גם עם חששות. הוא נראה טוב והכל הוא בחור חמוד אנחנו מדברים והכל כבר תקופה.ואני אפילו התחלתי איתו משמע זה לא משהו שראיתי או חשדתי... תעזרו לי בבקשה לחשוב עם עצמי מה עושים עכשיו

למי שיש אוסידי ולא יודע איך להתמודד ומתוסכל אני ממש נותנת לכם טיפ עכשיו אל ואני חוזרת פשוט אל תתרכזו בלתקן את הדרך שהגוף שלכם מתמודד עם המחלה, הטקסים הם לא הבעיה אלא המחשבות הטורדניות שמתחבאות מאחורי הטקסים כי מדובר בחרדות ודברים ממש עמוקים שיושבים עליכם וברגע שטפלו בהם כל הטקסים והאובססיות נעלמים
סורי שחפרתי

כל מי שהגיב פה לגבי הocd שיש לו, אובחנתם אצל פסיכיאטר?

אממ אם אני רואה שערה על המיטה או על השולחן או על בגדים אני אהיה חייבת להוריד אותה
ולא לא אובחנתי
אני לא חושבת שזה מוגזם

אני אובחנתי גם עם סכיזופרניה

שואל השאלה:
אני אשמח שתענו לי מה לעשות כרגע עם הבחור. אשמח לכל עצה. אני לא רוצה לפגוע בו

בצורך בלתי נטען לדיחוי לעשות פעולה מסוימת גם אם היא גורמת למשהו רע לקרות

dance with the devil
אם לאבא שלי יש סכיזופרניה ולי יש ocd יהיה לי גם סכיזופרניה?

לי יש אצלי זה בנקיון אני כל הזמן חושבת על הלכלוך למרות שאין על ההרגשה של חול או אבק ברגליים אם אני לא מנקה אני נהיית כועסת אם אני מנקה ךא טוב או שךא מנקים ומסדרים אני בוכה או נכנסת לסטראס

לי יש את זה וזה נורא, זה מה שרשמו בתגובות הראשונות בעיקר, כל כך הרבה מחשבות שליליות יכולות לקפוץ לי מהדבר הכי קטן בלי לשלוט על זה.

לי יש ocd אלימות לא מאחלת לאף אחדד
אני לא הלכתי לפסיכולוג אבל אני יודעת שיש לי בטוח ראיצי סירטון של מישהי שמטפלת בזה באנגלית וזה בדיוק מה שיש לי אני מפחדת שאני יפגע במישהו שאני אוהבת אני אומרצ מה אם אני יעשה זה זה פשוט חרדות מלחיצות זה התחיל לי בחופש הגדול הייתי כל הזמן בבית לא מצאתי עבודה זה היה כל לילה החרדות האלה ושהתחיל הבית זה ירד לבד אבל בגלל השגרה נראה לי ואני חןשבת שזה יחזור כי זה לא עובר אני חושבת ללכת לפסיכולוג ולא יודעת איך לספר לאמא שלי שאני מפחדת לפגוע בה למרות שאני לא יעשה את זה

^ אין לי בעיה עם נקיון ודברים לא מסודרים

אה וגם אם אני לא עושה משהו אני חושבת על כמה שאני יהיה חוךה על כל החיידקים עך הגוף על כל דבר בוא אני נןגעת ביום יום אני מחליפה 5 זוגות גרביים 3 חוםצות 2 מיכנסיים אם לא אני מרגישה לכלוך וגועל

אני אבל בחיים לא יפגע במישהו זה רק חרדות ומחשבות ואני יודעת 100% אחוז שאני לא יעשה אבל המחשבות נשארות שה הבעיה

בתור אחת עם ocd חמור
אז אצלי זה בעיקר מתבטא
1 שפתאום נגיד המבט נתקע על חפץ מסוים ואת אפילו לא שמה לב שאת פאקינג בוהה בחפץ חצי שעה עד שמעירים לך לול
2 או מבולגנת ממש או מסודרת בקטע אובססיבי
3 שפתאום שמדברים איתך את יכולה פשוט להקשיב ולא להבין כלום (כאילו המוח על מצב הקשבה אבל לא על קליטה משהו הזוי קיצר)
4 פרצי שמחה כאלה בלתי מוסברים

לי יש ! כל כך אני !

1. לוקח לי 3 שעות להתכונן ולצאת מהבית. אני צריכה לעשות המון טקסים מצחיקים שהם נחשבים ללא הגיונים בשביל לצאת מהבית. בגלל זה הייתי מוכנה מאוחר להמון מקומות כמו טיולים וחופשות משפחתיות (אפילו פעם אחת פספסתי 3 פעמים את הטיסה שהייתה לנו לחו"ל), לא הגעתי לבית ספר הרבה, איחרתי למפגשים עם חברות ולא הגעתי הרבה לסבים ולסבתות שלי. המצב הזה היה מאוד רע בחיים שלי ובוא נגיד שהחיים שלי בגלל המצב הזה הפכו להיות לא פשוטים והם הפכו להיות קשים מאוד ורעים מאוד.

2. בנוסף יש לי בעיה של מחשבות טורדניות שאם אני חושבת עליהם זה גורם לי לאבד שליטה כמו לצרוח ולהרביץ לאנשים ולהתנהג רע מאוד ולכעוס הרבה. גם עשיתי את זה הרבה ליד אנשים במקומות ציבוריים. זה גם הפך את החיים שלי לקשים מאוד.

אין לך שום סיבה להתנהג אליו שונה, פשוט יש לו קצת דברים שמציקים לו בראש.. אין לך איך לדעת מה מפריע לו ומה לא וגם לא כדאי לדבר איתו הרבה על זה אם הוא לא מעלה את הנושא כי זה עלול לעשות טריגר ופשוט לגרום לו להרגיש לא נינוח.. אבל תלמדי להכיר אותו ותדעי שאם יש משהו שמפריע לו (לדוגמה משהו לא מסודר או משהו) אז תשתדלי לא לעשות אותו. אבל בגדול זה משהו שהוא מתמודד איתו ואין לך איך לעזור אלא אם הוא מבקש עזרה במשהו ספציפי.

מחשבות שקופצות לך לראש משומקום וגורמות לך לרצות להקיא. ככה זה אצלי לפחות.