אני הולכת לסליחות וברוך השם הצלחתי ללכת הרבה מאז שהן התחילו. ופעם אחת ביום חמישי מישהו שגר קרוב אליי, כשחזרתי מהסליחות, שאל אם אני רוצה טרמפ הביתה. אמרתי לו לא והרגשתי שהייתי קצת קרה אליו והיה לי מצפון כל השבת. ואז במוצאש או ביום ראשון אני וחברה הלכנו ברגל עד לשם מהבית שלי(חצי שעה הליכה) והוא כאילו משמיים עצר! ולא הייתה לי בעיה לעלות כי משום מה הרגשתי שהכל בסדר. ודיברנו והוא גם מכיר את אחותי והוא גם נתן לי לנהוג בחזור( יש לי רישיון אבל אני עם מלווה). ויצא לי לחשוב עליו הרבה. עכשיו כהיינו באוטו הוא דיבר עם חבר ואמר משהו כמו 'עכשיו החלפתי את הפלאפוו הכשר..' או משהו בסגנון והבנתי שהוא יותר דתי משציפיתי. מפה לשם היום הייתי בסליחות וראיתי אותו והוא נמצא בישיבה!! אוף.. אני שומרת שבת ומצוות וכשרות והכל (אפילו שבצניעות טיפה קשה לי ישתבח שמו) וכל כך התבאסתי כי ישיבה זה ישיבה.. אפילו לדבר נראה לי שאסור לנו בעיקרון, כי ישיבה זה רק שידוך. אוף זה כל כך מבאס אותי כי כן הרגשתי אליו משהו..