לא יודעת אם לצום ביום כיפור

גם אני ממש מפחדת מזה מפחד לא מוסבר
אני מרגישה גוססת וזה מפחיד
אבל אני עדיין מנסה מקסימום אם לא תצליחי תשברי הכל טוב העיקר שניסית

שואל השאלה:
לא יודעת כאילו לא בא לי לצום אבל אני מאמינה באלוהים אז זה די מפר את האמונה שלי

אם את מאמינה בה' שהוא הוא זה שצוה עלינו לצום ביום הזה - אז תאמיני שהוא צוה את זה לטובתנו. ה' יבתךר יודע מה טוב לנו יותר טוב מאיתנו. פשוט התבטלי לרצונו יתברך.

נסי כמה שאת יכולה לצום, לא חובה לעשות אם קשה לך

אורה ושמחה, בטח שזה חובה. זאת מצוה עשה מן התורה. יש גם עונש כרת למי שאוכל ושותה או עושה מלאכה ביום הכיפורים.
תפסיקי להציג את מצוות ה' יתברך כמשהו ש"לא חובה" לקיים.
רק פיקוח נפש של ממש (סכנת חיים) ידחה את הצום, כי מדובר כאן באיסור תורה.

תצומי, זה רק קצת יותר מיום אחד וזה שווה את זה. תקראי על המשמעות של הצום וככה תהיה לך יותר מוטיבציה.
לצום זה חובה למעט מקרים של סכנת חיים

רק אם היא רוצה, אם זה מפריע לך אז סימן שלך יש בעיות, אתה מפרש את זה בתור מותרות, אמרתי רק אם היא רוצה לעשות, לא חייב בכוח ואם אינה רוצה, זו החלטה שלה

אורה ושמחה, מצות ה' יתברך - אינם בגדר "המלצה". "מצוה" - מלשון "ציווי", הכוונה הוראה לעשות או לעשות משהו. זה לא משהו שהוא בגדר "דברי רשות".
וברור שלי (בתור יהודי נורמלי) שזה מפריע לי שמעוותים את התורה. למה יש לי בעיות? זה מראה על כך שחשוב לי שיאמרו את הדין כפי שהוא ולא יעוותו אותו.

זו הפרשנות שלך. זה גם לא אמור להפריע לך מה דעתי ומה אני אומרת לאנשים.

"פרשנות"? הבה פשוטה במצוות ה'.
איך אפשר לקחת את מצוות ה' כמשהו שלו חובה לקיים?
שכר ועונש מפורשים בתורה, ופרט למי שלא יתענה ביום הכיפורים או יעשה בו מלאכה (כרת).
אם זה אל היה חובה - לא היה על זה עונש.
וכן, ברוב שמי שקנאי לה' ולתורתו שמפריע לו שמעוותים את התורה. זה חלק מאהבת התרוה שאמורה להיות אצלי ואצל כל יהודי אחר.

זאת לא פרשנות, זה כתוב במפורש בתורה

בסדר, תירגע בן אדם, שחרר קצת. אתה מפרש דברים בצורה יותר מדי שלילית לגבי כל מי שמביע דעה שונה ממך. תפנים שהבעיה היא גם בך ולא רק באחרים. אני רק אמרתי שתעשה אם היא רוצה , זו הכוונה, לגבי הפרשנות הכוונה לתוצאה לזה שהגיב לזה בצורה שחשב שאני לא בדיוק בקטע של זה וזה ההפך, הפרשנות שלו לגבי הדעה שלי היא שאני אמרתי שזו המלצה וזה, רק אמרתי לה שתעשה אם היא רוצה ומרגישה שהיא מוכנה, לאט לאט.

לא מי שמביע את את דעתו שונה ממני, אלא מי שמסלף את הדברים המפורשים בתורה. אם אני מתעקש על האמת המפורשת בתורה - זה אורמ שהבעיה היא אצלי? ממש לא, ההפך הוא הנכון.

לא סילפתי, אתה פירשת את זה בתור משהו רע, כולה אמרתי שתעשה את זה אם היא רוצה, כי היא אמרה שהיא לא יודעת אם היא רוצה לעשות למרות שהיא רצתה לעשות, לכן שתצום עם רצון , מרצונה שלה בעיקר. כי היא לא יודעת אם היא תצום ואבל היא מרגישה מצד שני לחץ ודיכאון וכל מה שהיא אמרה שם בשאלה , אז אמרתי אם היא רוצה שתצום מרצון שלה, לא מתוך לחץ או דיכאון וכל מה שמפחיד אותה, שתעשה את זה כי היא רוצה לעשות . לא כי לחוצה שלא תהיה לה שנה טובה וכל זה .

אבל עדיין אסור לכתבו שזה לו חובה. זה נכון שעדיף לעשות את זה עם כוונות אחרות, אבל עדיף ככה, מאשר לא לצום בכלל, כי החיוב במקומו עומד. אם לא מיראת הרוממות - אז שלפחות קתיים את המצוות מתוך אמונה בשכר ועונש. זה גם משהו וככה מתחילים (עייני במשנה תרוה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק י).

אבל עדיף שתעשה את זה מרצון שלה ולא מתוך פחד ולחץ, זה לא טוב לה וגם לא טוב לעשות את זה בגלל פחד , היא צריכה לעשות את זה מרצון שלה בלבד , לא בגלל דברים כמו פחד ולחץ וכל זה. זה הכל