כתבתי טקסט אשמח שתגידו לי מה דעתכם:

כן גם אני יכול.
גם אני יכול לשחק תדמות,
להיות מגניב,אנרגטי,מרשים ומצחיק כל הזמן.
אבל אני אני, אני לא משחק שום דמות - אם אני כועס אז אני אכעס ואם אני שמח אז אני באמת יהיה שמח ואם אני נעלב אז אני באמת נעלב.
לשחק דמות זה הכי קל, אתה שולט בה בוחר את התכונות שאתה רוצה, אתה יכול להציב את הגבולות ואתה יכול להיות הכי טוב שאפשר.
אבל מה זה עוזר לי? נו אז מישהו יתרשם ממני היא תתאהב בי הוא ירצה להיות בקרבתי אבל מה זה שווה? זה לא הוא.
אבל האם הוא יכול להיות הוא?
גבר אמיתי זה לא גבר שמשחק אותה,
זה לא גבר שמנסה להרשים כל הזמן,
זה לא גבר שמנסה כל הזמן להצחיק,
זה לא גבר שרוצה לצאת מדהים ולא אכפת לו לדרוך על אנשים בדרך - על חברים שלו,משפחה וכל מי שהוא רוצה.
גבר אמיתי זה גבר שנשאר הוא גבר אמיתי זה גבר שלא מזייף את עצמו!,
גבר שיעשה הכל למען האנשים הקרובים שהוא אוהב!
הוא תמיד יהיה שם בשבילך! תמיד תוכל לפנות אליו! הוא תמיד יקשיב לך! הוא תמיד יעזור לך!.
והגבר שהוא בעצם דמות? לא נראה לי,
לא נראה כשאתה תצטרך עזרה הוא פתאום יעזור לך.
אם אתה הצלחת ליפול בפח של דמות אתה צריך לשאול את עצמך.
אתה צריך לדעת שהדמות לא תהיה שם בשבילך
אולי בהתחלה הוא היה מגניב אולי,
גבר אמיתי שנשאר הוא ישאר לצידך תמיד.