אני כבר בת 17 ואני מפחדת שאני מפספסת חוויות נעורים.

אין לי חבר, בחיים לא הייתי בקטע רציני עם מישהו, אני לומדת בבית ספר דתי, ככה שאין לי הרבה ידידים. הידידים שאני מדברת איתם, הם כאלה שאני לא נמצאת איתם בקשר יומיומי.
אני ביישנית ומופנמת ככה שזה עוד קושי שעליי להתמודד איתו.
אני ממש מפחדת מזה שהשנים יעברו, ועדיין לא אחווה אהבת נעורים. ממש באלי להרגיש אהבה.
וזה משהו שאפילו לא נמצא אצלי באופק.
מה דפוק בי?