אתם יכולים להרגיע אותי אני לא מפסיקה לבכות כל פעם שאני חושבת על זה

גם אני שהייתי קטן יותר חשבתי על זה אז מה שעשיתי זה להיות איתם כשאני שמח ולעשות כיף ביחד

נסיכה שלי אל תבכי, זה דרכו של עולם וכולנו בסוף נמות, אין מה לעשות צריך להתמודד עם דברים כאלה.
תסתכלי על הצד החיובי- המוות של ההורים שלך מאוד מאוד רחוק והם עכשיו איתך אז תנצלי איתם כל רגע וככה תדעי להעריך אותו יותר. הכל טוב אל תדאגי, וכשיגיע הרגע הכואב הזה אני בטוחה שלא תיהי לבד ותלמדי להתמודד איתו

בתור אחת שהיתה במצבך והיתה חוטפת התקפי חרדה כל לילה בגלל הדברים האלה, אני יכולה להגיד לך ששום דבר ממה שאנשים יגידו לך לא יעזור. כי כולם יגידו לך לנצל את הזמן שלך איתם עכשיו ולהתרכז על עכשיו אבל את כבר ידעת את זה, וזה לא יעזור כי זה בכל זאת יקרה בסוף. לצערי, ובאמת לצערי, אין פתרון קסם. אף אחד לא יכול להבטיח לנו שהם ישארו פה לנצח.
לצאת מהמעגל חרדות ופחד הזה זה תהליך. זה כואב, אבל את חייבת לחשוב על מה היה אם הם ימותו מחר. מה את רוצה לזכור ממתי שהיה לך אותם? שכל יום רק היית חרדה ממתי שהם ימותו? זה לא עזר בכלום, ובנוסף גם לא נהנת מהזמן שלך איתם. החרדות האלה הם נטו בזבוז של הזמן שלך, והזמן שלך יכול להיות דבר נפלא. את חייבת פשוט להעיף כל מחשבה כזאת בשניה שהיא עולה לך לראש, לבלות כמה שיותר זמן איתם ולצבור כיף וחוויות, ולדאוג שהם ידעו שאת אוהבת אותם.
בסופו של דבר את תחשבי על זה פחות ופחות ותתחילי יותר למצות ולהנות מהזמן שלך

בא לי לבכות מהשאלה והתגובה :'(