מה אתם חושבים על הגיל 14 וחצי

הגיל שבו כל החיים שלי התחילו להשתנות...

בנות פרחות, בנים שמנסים להיות גברים, סתם ילדים מעצבנים

עברתי את זה יאיי

גיל משעמם קצת

הגיל הכי סיוט שיש והיה לי, הכל נדפק.. הפרעות אכילה, חוסר ביטחון עצמי, דיכאון ובכללי עצבים כל היום, עייפות מאנשים, יאוש...

נערה קלאסית בסך הכל

גיל שנדמה לנו שהחשיבה שלנו והמודעות הגיעה לסוף ההתפתחות גם אם אנחנו חושבים שהחשיבה שלנו בוגרת. (זה לא שאנחנו לא בוגרים, זה פשוט שזה עוד לא השיא) אנחנו כביכול נחשבים בערך גדולים (חוקית למעלית) אבל אין יותר מדי מותרות כמו תז, רישיון וכו.. ורק כשאתה גדל אתה מבין שקוגניטיבית גיל 14 באמת לא התאים לדברים האלה אבל זה לא שהוא לא היה בוגר. פשוט שגילאי 16, 17 ומעלה הם יותר בוגרים ואת תרגישי פער.
תהני כל עוד לגיטימי לעשות שטויות לגיל 14 כי לא תמיד יש לך את הפריבילגיה להיות גם ילדה וגם בוגרת כי לא כל החיים תישארי "בין לבין". תעשי כיף מהזמן שלך, תנצלי אותו כי עוד שנתיים כבר יהיו לך בגרויות ומתכונות שיגזלו המון מהזמן שלך. ברמה שהיא חד וחלק לא הוגנת. תהני כל עוד המבחנים על חומר יחסית בסיסי (גם אם זה נראה כאב ראש ברמה אקדמאית).
עוד שנתיים שלוש כדאי שתמשיכי להעדיף אירועי משפחה ולהתקשר לסבים. הם לא יהיו שם לתמיד והאירועים המשפחתיים לא חוזרים. אנחנו מתבגרים ומתרחקים מההורים אבל אל תביאי את זה למצב של נתק כי את "עצמאית" ו"גדולה". רדי מהפוזות ומההתלהבות של בני גילך (הרבה מהם יעשו טעויות מפגרות ואת תחשבי שזאת נורמה) אז שימי לב למה קורה סביבך ומה את עושה.
האופי שיש לך עכשיו כנראה שעוד יתחלף עד שתגיעי לבגרות, ויכול להיות שתתביישי במה שהיית עושה בגיל 14 אבל קחי את זה באהבה וכשלב בדרך שלך.
זה תכלס כל מה שאני חושבת על הגיל הזה. קחי תטיפים האלה.

שואל השאלה:
וואו תודה אנונימית :)

גיל 14 זה גיל בתכלס קצת כיפי..
כי מתבגרים ויש דברים חדשים .
וההתנהגות משתנה ואיך שאת מסתכלת על העולם הכל משתנה ..
גם המחשבה ..
הכל משתנה כי מתבגרים

כלום