ביקשתי מחבר שלי לראות איזה סרטון והוא אמר לי שהוא לא רוצה לראות כי זה יערער לו את האמונה כי היא גם ככה לא חזקה .

שואל השאלה:
הוא טוען שלוסר אמונה זה דבר שלילי

זה קורה הרבה הפחד לכפור באלוהים כביכול
תשאלי אותו ככה
אם יש אלוהים למה שזה יגרום לך לכפור אם אין מה אכפת לך לדעת את האמת?

אני יכול להבין למה זה מפחיד לערער על דברים שאתה מאמין בהם, בעיקר אם אתה חושש שאתה תפסיק אם באמת תחשוב על זה.
זה בהחלט מובן, אבל חלק מלגדול זה להתמודד עם זה שלפעמים העולם הוא לא כמו שאנחנו רוצים ולפעמים דברים שאנחנו מאמינים בהם הם לא נכונים.
לא צריך להכריח אותו לחשוב על זה, אם הוא בוחר שלא לחקור את הסיבות להאמין או לא להאמין זו בחירה שלו, אבל אני מאמין שזה משהו שהוא חשוב ומומלץ לעשות, להסתכל שנייה ולחשוב "האם מה שאני מאמין בו באמת נכון? למה אני מאמין במה שאני מאמין?"

שואל השאלה:
marco. אני נהייתי אתאיזם והשמםחה והבית ספר שלי דתיים מאוד, אני מבין מה אתה מתאר, קשה מאוד מבחינת אופי לכפור , זה יביא למלא משברים אישיים , אבל כשאתה עושה את הסוויץ הזה במוח ולרגע אחד חושב אובייקטיבית ומשם היסטוריה .

שואל השאלה

לגמרי, הסביבה שלי גם דתית (אמנם לא מאוד, אבל דתית לאומית כזאת) וגם אני חונכתי להאמין בזה, אתה בהחלט צודק במה שתיארת.

המינות היא מושכת (עבודה זרה יז ע"א). לא בגלל שיש לה טענות לוגיות חזקות, אלא בגלל שהיא מפתה את האדם להרגיש "משוחרר", על כן היא יכולה להראות לו כדבר מתוק. זאת הסיבה שצריל להתרחק מדברי מינות. החבר שלך צודק.

אם האמונה שלו לא חזקה אני לא מבינה למה להיאחז בה בכוח. אמונה זה דבר שנאחזים בו חזק או שלא נאחזים בו בכלל. אתה לא יכול להכריח את עצמך להאמין במשהו שאתה לא בטוח בו, וגם אם כן כל מה שאתה עושה זה לשקר לעצמך.

תשאל אותו אם אלוהים באמת קיים, הוא (אלוהים) לא ירצה שהוא (חבר שלך) ישתמש בשכל שאלוהים נתן לו כדי להבין את האמת? אם אלוהים באמת קיים ויש סיבה להאמין בו, היית מצפה שאחרי חקירה אתה דווקא כן תאמין בו יותר, ולא פחות.

זו ההשפעה של האינדוקטרינציה שעוברים הרבה מהילדים שנולדים למשפחות דתיות.
תחשוב מה היו הסיכויים שתיפתח לצד של המדע והאתאיזם אם כל החיים שלך היית שומע שזה צד של אנשים רעים וכופרים גדולים "לא עלינו", לדעתי צריך אופי מסוג מאוד מיוחד בשביל לא לשמר את הדעות שחונכת עליהן עד שלב מאוד מאוחר לכל הפחות.

ריצ'רד דוקינס מדבר על זה המון, על התיוג של ילדים כשייכים לדת כזו או אחרת.
הוא טוען שהורים לא אמורים לקרוא לילד שלהם יהודי או נוצרי בהתאם לדת שלהם, לא לומר "אתה יהודי" אלא לומר "אנחנו יהודים" רק בנוגע להורים עצמם ולא לילד.
לצורך העניין, דוקינס גם לא חושב שצריך לקרוא לילדים אתאיסטים, כי הוא לא חושב שצריך לקבוע להם מה הם לפני שיש להם הזדמנות לחקור בעצמם ולהגיע לאמת שלהם.

נסה לומר לחבר שלך שאם אלוהים קיים, בטוח שיש הוכחות לכך, הרי הוא היה דואג שיהיו הוכחות לקיומו, שנדע שהוא קיים, ואם אין, למה שיאמין?
במילים אחרות, אם אלוהים הוא האמת, אתה אמור להיות מסוגל להגיע לאמת הזו לא רק דרך חינוך וטריקים כאלה או אחרים שאנשי דת משתמשים בהם, אלא גם דרך חשיבה רציונלית או חקירת היקום שנטען שהוא ברא.
זה הגיון בריא, תנסה לגרום לחבר שלך להבין את זה. אבל חשוב שתהיה סימפתי ועדין, כי אמונה היא דבר מאוד רגיש אצל אנשים וחבר שלך רוצה לשמר אותה גם אם היא לא הגיונית.
הוא בשלב של ספקות, ואתה יכול לנסות לגרום לו להיפתח לפרספקטיבה שלך.