כתבתי שבוע שעבר שיר למרות שזה שיר שרציתי לכתוב מזמן

אבל לא מצאתי את המילים הנכונות אז כתבתי את זה שבוע שעבר השבוע אני רוצה להגיש את זה למורה שלי לספרות אבל אין לי את האומץ אני פוחדת שזה שיר לא מספיק טוב אז אני כותבת לכם את השיר כאן אשמח לשמוע את דעתכם עליו אם יש לכם הצעות לתיקון ולשיפור אשמח לשמוע אותן
נ.ב זה השיר השני שלי
השיר:כלוב של זהב\לעוף כמו ציפור:
בין שמיים וארץ אני כה חופשייה אני כה משוחררת כיף לי כול כך להיות משוחררת וחופשייה לעוף במרומים להרגיש את האוויר בכנפיי המשוחררות לדעת שאין השמיים הם הגבול מרגיש לי כה משוחרר אבל לפעמים אני מרגישה כה כבולה עם חומה שסוגרת עליי מכול עבר ואני שואלת את עצמי שוב ושוב מה בעצם מפריע לי? מדועע אני מרגישה זאת? ואז אני פתאום מגלה שאני נמצאת בתוך כלוב גדול שעשוי כולו מזהב ועכשיו אני יודעת למה אני מרגישה כה כבולה אני מוקפת בכלוב של זהב אבל רגע מדוע אני כבולה בכלוב של זהב? בטח יש סיבה לזה לכול דבר בעולם יש סיבה ואז אני מגלה שבעצם שירידה לצורך עלייה היא כלוב של זהב כלוב שכולו הנאות אבל כלוב שמרגיש לי כה ריקני וחסר משמעות לעומת דברים אחרים שאני רוצה להשיג אותם אבל אני לא מצליחה בגלל כול ההנאות הגשמיות שכובלות אותי לאדמה אבל על ידי תפילה אני מתקשרת ככה לקב"ה שמחייה אותי בכול יום ומחזיר לי את נשמתי כול בוקר מודה עם כול אור ראשון של שחר אני מתחילה את הברכה הראשונה של הבוקר ועל ידי כך אני מתקשרת לקב"ה
פיזמון:
מודה אני לקום ולהגיד ברכה זו כול בוקר
מודה אני ברוך אתה שהחזרתני בי נשמתי
מודה אני לקום כול בוקר ולהודות על חיים חדשים
מודה אני תודה רבה לקב"ה על חיים חדשים ומחודשים