רבתי עם החברה שלי. ארוך.

פעם היינו חברות ממש טובות. אנחנו עדיין החברות הכי טובות אבל כבר תקופה שאו שאנחנו ממש ממש בסדר וטוב וממש כיף לנו או שאנחנו מקנאות אחת בשניה או טיפה רבות או טיפה מתעלמות.
הבעיה היא שאני לא יודעת אם גם היא מרגישה כמו שאני מרגישה לגבי זה.
רבנו לפני כמה ימים כי הלכתי עם חברה אחרת לבחוץ והיא התקשרה אליי והטלפון שלי לא היה עליי אז היא התקשרה לחברה והיא עבדה עליה שהיא השתחררה הביתה וכשנגמרה ההפסקה קראנו לה והיא עלתה למעלה לכיתה כועסת, נסינו לבקש סליחה ואמרנו שאנחנו מצטערות ושזה היה ממש בצחוק אבל היא ממש כעסה וכל היום התעלמה מאיתנו. היא כן חברה נורא טובה שלי אבל מה אני יכולה לעשות?? גם אני כעסתי בעצמי כי זו לא פעם ראשונה שזה קורה אז הנחתי לה והלכתי לחברות אחרות.
אני מצטערת שזה נשמע ויוצא ככה אבל זה מרגיש שהיא תלויה בי, כשאני הולכת עם מישהי אחרת היא פתאום עושה לי פרצופים, כל מה שאני עושה היא עושה אחריי, מה שמצחיק אותי מצחיק אותה, מה שאני אוהבת היא אוהבת, איך שאני מדברת היא מדברת. אני מרגישה שהיא ממש מחקה אותי.
ואחרי הריב הזה באתי אליה שוב בסוף היום ושאלתי אותה מה יש לה ומה קרה והיא אמרה שהיא לא מרגישה טוב אז אמרתי לה רק לבוא לשיעור ולשבת בסוף הכיתה ובסוף היא הלכה הביתה בלי להגיד לי. וכל זה כי הלכתי עם ילדה אחרת. בערב היא שלחה לי הודעה שהיא מצטערת והיא רבה עם עוד משהי וגם עם ההורים שלה קצת ואני הייתי העוגן שלה ואכזבתי אותה 'שברחנו' לה אז אמרתי שוב שאני מצטערת וביום אחרי זה התנהגנו כאילו הכל חזר להיות שוב כיף וקליל. אבל זה ממש מתחיל להמאס עליי..
מעבר לכלל זה היא חברה ובן אדם כיף וקליל והיא מבינה אותי וקל לי להיות פתוחה איתה אבל בזמן האחרון אני מפחדת להיות פתוחה איתה כי אז כל הדברים שאני אומרת ומספרת וצוחקת מהם היא מספרת לכולם כאילו שזה הסיפור של שתינו..
זה או שהכי כיף לי איתה או שהיא מעלה לי את הסעיף.

אשמח בבקשה לעזרה, מה לעזאזל כדאי לי לעשות?