הגיוני? שתפסיקו להתגעגע לבן אדם שפעם הייתם מתגעגעים אליו תמיד ברמות רק כי

ברור שזה הגיוני

הגיוני מאד

הגיוני מאוד.
קרה לי לצערי פעמיים.
שנתתי את כולי לאותו אדם (ולא היינו בזוגיות אפילו) ופשוט מהצד שלו זה נשאר אותו דבר, אותה הרמה של היחס והדיבור הרגיל כאילו אני "עוד אחת" שמדברים איתה.
אז למדתי את הלקח שלי, הפסקתי לתת מעצמי כל כך הרבה אם זה לא הבן זוג שלי.

אני חזרתי לקשר עם ידידה שמאוד התגעגעתי אליה ועכשיו הקשר שלנו שונה לחלוטין לרעה כי אנחנו מדברים הרבה פחות ונפגשים הרבה פחות וזה מבאס אבל התחילו הלימודים אז זה שונה

קרה לי אז אני מניחה שזה הגיוני

שואל השאלה:
זהו שזה כבר לא מבאס אותי עכשיו
פעם היה לי למה לחכות בכל פעם שהיינו רחוקים, עכשיו אין לי ציפייה מהבן אדם

מכירה את זה כל כך..
זה הגיוני לגמריי, וטוב שככה.

לא הבנתי אותך hela...
אם לא הייתם בזוגיות אז לאיזה קשר ציפית לחזור אחרי הרבה זמן? שואל כדי להבין רק...

^ציפיתי שיהיה לו אכפת ממני כי הוא ידע טוב מאוד כמה אכפת לי ממנו, הייתי שם בשבילו כשאף אחד לא היה, כשכולם ליטרלי *כולם* נידו אותו.
והוא פשוט כאילו זרק הכל כאילו אני איזו סתם מישהי, זה שבר אותי לחתיכות.
ואז פשוט הבנתי שהוא לא שווה את כל זה והפסקתי להרגיש שכ''כ אכפת לי ממנו, הוא כבר לא עיניין אותי מעבר לבן אדם רגיל שאפגוש ברחוב.

כן. קרה לי.

הגיוני

שואל השאלה:
hela בול, בהתחלה זה מכאיב ואחכ את מבינה שהבן אדם הוא לא מה שעשית ממנו ושאת בעצם לא אוהבת כמו שאת חושבת, אלא הרבה פחות.
כי הרבה מהאהבה הזאת זה מה שחשבת עליו, מה שהוא היה בשבילך בעבר והוא כבר לא עכשיו

מה עושים במצב כזה? פשוט לנתק קשר? כי אם יש לי רגשות אליה או במקרה שלכן אליו קשה לעשות הפרדה לרגש
למרות שלפי מה שהבנתי לכן כבר אין רגשות אליו

שואל השאלה:
אני ניתקתי קשר, זה לא שאין רגש. פשוט יש הבנה שהיא עמוקה יותר והרגש יורד בהתאם עם הזמן

למזלי יש לי מן כפתור כזה שאני פשוט לוחצת עליו וזהו, אין לי רגשות לבן אדם, פשוט התנתקתי מהרגשות שלי אליו.

קרה לי פשוט מישהי שהיינו מדברים.
והכרנו יחסית.
היינו אפילו בקשר טוב.
ופשוט השתנו הרבה דברים בסביבה של שנינו כי סיימתי תיכון לפניה והתוכניות חיים שלנו היו שונות.
אז הפסקנו לחיות עם אותו סוג דאגות, וזה אוטומטית השליך על הקשר שלנו והעניין שלנו בדברים שעניינו פעם.
ובסדר היום רמת פעילות השיחה היא הודעות פעם ב-

שואל השאלה:
אני יודעת על מה את מדברת, גם לי יש את "הכפתור" הזה עם 99% מהאנשים. זו יכולת שנובעת מחוסר אמון באנשים, אבל הכפתור הזה חסר תועלת לגמרי עם בן אדם *שבאמת* אוהבים ושבאמת נקשרים אליו. זה קרה לי פעמיים בחיים שזה באמת דרש ממני מאבק כדי פשוט לקום וללכת.

בטח שזה הגיוני, הזמן מרפא הכל

נכון, זה בהחלט נובע מחוסר אמון באנשים, אבל ממנו כל כך התאכזבתי שפשוט זה נעשה לי קל יותר ויותר להתנתק ממנו מאשר לחכות ולצפות ליחס..

שואל השאלה:
כן זהו, אני פשוט הייתי כלכך עיוורת ליחס המזלזל הזה וזה ממש לא מתאים לי

שואל השאלה:
טוב תודה לכל מי שענה לי והוסיף לשאלה הזאת:)