3 תשובות
אוסמוזה זה מעבר של מים בלבד
ודיפוזיה זה של מולקולות אחרות
ודיפוזיה זה של מולקולות אחרות
הדיפוזיה מתרחשת כאמור בכל מצבי הצבירה:
בגז הדיפוזיה היא המהירה ביותר שכן חלקיקי החומר "חופשיים" יותר.
בנוזל הדיפוזיה מהירה, אך פחות מבגז.
במוצק תהליך הדיפוזיה איטי ביותר ואורך מספר שנים.
דיפוזיה, היא התהליך שבו מולקולות מסוגים שונים מתערבבות אלה באלה בשל תנועתן התרמית האקראית, דבר הגורם לתנועה אקראית של חומרים מאזורים שבהם ריכוזם גבוה יחסית לאזורים בהם ריכוזם נמוך. תהליך הדיפוזיה הוא תנועה "נטו" של חלקיקים בהתאם למפל הריכוזים, כל עוד לא פועלים על המולקולות כוחות אחרים. (הדיפוזיה מתרחשת גם כאשר בין שני החומרים מפרידה מחיצה נקבובית חצי חדירה, כגון; קרום חצי חדיר שמקורו בבע"ח וכן קרומים חדירים סינתטיים. תהליך זה נקרא אוסמוזה. )
בגוף האדם למשל, סינון הדם בכליות בו עוברים חומרי פסולת מהדם לתסנין מתבצע באמצעות דיפוזיה.
כמו כן בתהליך הספיגה החוזרת חוזרים מים ומומסים שונים מהתסנין (בעתיד-השתן) באבובית בחזרה אל נוזל הדם. תהליך הספיגה החוזרת עובד על פי עקרונות הדיפוזיה, אך עם זאת ישנה גם העברה פעילה של חומרים, אשר למען העברתם חזרה לדם מושקעת אנרגיה.
על קצב הדיפוזיה ויעילותו משפיעים גורמים שונים והם:
1) מפל הריכוזים ככל שמפל הריכוזים גדול יותר, כך קצב הדיפוזיה גדול יותר.
2) טמפרטורה ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, כך קצב הדיפוזיה גדול יותר.
3) מרחק הדיפוזיה הדיפוזיה יעילה למרחקים קצרים, לכן ככל שהמרחק קטן, כך יעילותה של הדיפוזיה גדלה.
4) שטח הפנים דרכו נעשית הדיפוזיה ככל ששטח הפנים גדול יותר כך קצב הדיפוזיה גדול יותר ויעילותה גוברת.
האוסמוזה היא למעשה דיפוזיה של מים, המיוחדת לתמיסות המופרדות זו מזו ע"י קרום "חדיר למחצה". קרום חדיר למחצה הוא קרום המאפשר מעבר דרכו לחומר הממס, אך חוסם את דרכו של החומר המומס, או להפך. החומר המומס יכול להיות מוצק, נוזל או גז.
האוסמוזה היא אחד מתהליכי היסוד בגופם של בעלי חיים וצמחים. לתא החי יש קרום חדיר למחצה, המחדיר חומרים מסוימים וחוסם חומרים אחרים.
בדומה לדיפוזיה של מולקולות, גם האוסמוזה מתרחשת באופן ספונטני בתגובה לכוח המניע. לדוגמא, בכליות המים חוזרים בתהליך הספיגה החוזרת באמצעות אוסמוזה.
כאשר מצויות משני צידיו של קרום חדיר למחצה תמיסות בעלות ריכוזים שונים, תגרום האוסמוזה לנדידה של המרכיב לו חדיר הקרום.
האוסמוזה תגרום תמיד לשוויון ריכוזים בין התמיסות. לכן, תמיד יהיה מעבר של מים בהתאם למפל הריכוזים. לדוגמא, אם ניקח קרום שהוא חדיר למים אך לא למלחים וניצוק מצידו האחד מים טהורים ומצידו השני תמיסת מלח, תגרום האוסמוזה לנדידת מים רבים מצד המים הטהורים אל הצד של תמיסת המלח על מנת למהול אותה לשם השוואת ריכוזה. סיבת הדבר היא, שמולקולות רבות יותר של מים "מתדפקות" על הקרום מן הצד העשיר במים מאשר בצד השני, העשיר במלח. נדידתן של המולקולות יעשה מן הצד ה"עשיר" במים לצד ה"מועט" במים.
כתוצאה ממעבר המים יצטבר מלח בצידו האחד של הקרום ובצידו השני כמותו תרד.
עקב הצטברות המלח יגדל לחצו. לחץ זה נקרא :לחץ פעפוע" והוא גורם חשוב בזרימת הנוזלים בבעלי חיים ובצמחים.
בגז הדיפוזיה היא המהירה ביותר שכן חלקיקי החומר "חופשיים" יותר.
בנוזל הדיפוזיה מהירה, אך פחות מבגז.
במוצק תהליך הדיפוזיה איטי ביותר ואורך מספר שנים.
דיפוזיה, היא התהליך שבו מולקולות מסוגים שונים מתערבבות אלה באלה בשל תנועתן התרמית האקראית, דבר הגורם לתנועה אקראית של חומרים מאזורים שבהם ריכוזם גבוה יחסית לאזורים בהם ריכוזם נמוך. תהליך הדיפוזיה הוא תנועה "נטו" של חלקיקים בהתאם למפל הריכוזים, כל עוד לא פועלים על המולקולות כוחות אחרים. (הדיפוזיה מתרחשת גם כאשר בין שני החומרים מפרידה מחיצה נקבובית חצי חדירה, כגון; קרום חצי חדיר שמקורו בבע"ח וכן קרומים חדירים סינתטיים. תהליך זה נקרא אוסמוזה. )
בגוף האדם למשל, סינון הדם בכליות בו עוברים חומרי פסולת מהדם לתסנין מתבצע באמצעות דיפוזיה.
כמו כן בתהליך הספיגה החוזרת חוזרים מים ומומסים שונים מהתסנין (בעתיד-השתן) באבובית בחזרה אל נוזל הדם. תהליך הספיגה החוזרת עובד על פי עקרונות הדיפוזיה, אך עם זאת ישנה גם העברה פעילה של חומרים, אשר למען העברתם חזרה לדם מושקעת אנרגיה.
על קצב הדיפוזיה ויעילותו משפיעים גורמים שונים והם:
1) מפל הריכוזים ככל שמפל הריכוזים גדול יותר, כך קצב הדיפוזיה גדול יותר.
2) טמפרטורה ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, כך קצב הדיפוזיה גדול יותר.
3) מרחק הדיפוזיה הדיפוזיה יעילה למרחקים קצרים, לכן ככל שהמרחק קטן, כך יעילותה של הדיפוזיה גדלה.
4) שטח הפנים דרכו נעשית הדיפוזיה ככל ששטח הפנים גדול יותר כך קצב הדיפוזיה גדול יותר ויעילותה גוברת.
האוסמוזה היא למעשה דיפוזיה של מים, המיוחדת לתמיסות המופרדות זו מזו ע"י קרום "חדיר למחצה". קרום חדיר למחצה הוא קרום המאפשר מעבר דרכו לחומר הממס, אך חוסם את דרכו של החומר המומס, או להפך. החומר המומס יכול להיות מוצק, נוזל או גז.
האוסמוזה היא אחד מתהליכי היסוד בגופם של בעלי חיים וצמחים. לתא החי יש קרום חדיר למחצה, המחדיר חומרים מסוימים וחוסם חומרים אחרים.
בדומה לדיפוזיה של מולקולות, גם האוסמוזה מתרחשת באופן ספונטני בתגובה לכוח המניע. לדוגמא, בכליות המים חוזרים בתהליך הספיגה החוזרת באמצעות אוסמוזה.
כאשר מצויות משני צידיו של קרום חדיר למחצה תמיסות בעלות ריכוזים שונים, תגרום האוסמוזה לנדידה של המרכיב לו חדיר הקרום.
האוסמוזה תגרום תמיד לשוויון ריכוזים בין התמיסות. לכן, תמיד יהיה מעבר של מים בהתאם למפל הריכוזים. לדוגמא, אם ניקח קרום שהוא חדיר למים אך לא למלחים וניצוק מצידו האחד מים טהורים ומצידו השני תמיסת מלח, תגרום האוסמוזה לנדידת מים רבים מצד המים הטהורים אל הצד של תמיסת המלח על מנת למהול אותה לשם השוואת ריכוזה. סיבת הדבר היא, שמולקולות רבות יותר של מים "מתדפקות" על הקרום מן הצד העשיר במים מאשר בצד השני, העשיר במלח. נדידתן של המולקולות יעשה מן הצד ה"עשיר" במים לצד ה"מועט" במים.
כתוצאה ממעבר המים יצטבר מלח בצידו האחד של הקרום ובצידו השני כמותו תרד.
עקב הצטברות המלח יגדל לחצו. לחץ זה נקרא :לחץ פעפוע" והוא גורם חשוב בזרימת הנוזלים בבעלי חיים ובצמחים.
דיפוזיה היא מעבר של חומרים ב*מורד* מפל הריכוזים (מריכוז גבוה לריכוז נמוך), בדרך כלל מתייחסים לפיזור של מומסים בתוך מומס (בדרך כלל המומס יהיה מים).
אוסמוזה היא מעבר של *ממס* (בדרך כלל מים) ב*מעלה* מפל הריכוזים (מפל הריכוזים מתייחס לריכוז המומסים).
אוסמוזה היא מעבר של *ממס* (בדרך כלל מים) ב*מעלה* מפל הריכוזים (מפל הריכוזים מתייחס לריכוז המומסים).
באותו הנושא: