יש לנו בבוקר חצי שעה חופשית כי האוטובוסים מגיעים ב7:30 והצילצול בשמונה בקיצור בחצי שעה הזו הלכתי עם החברים הכי טובים שלי לסופר ממול ופתאום ראיתי אישה מבוגרת מאוד שמתקשה ללכת וסוחבת דברים זה היה מראה כל כך קורע לב.. ואנשים שמסתכלים ולא מציעים עזרה.. בכל מקרה עזרתי לה ללכת לשבת איפה שהיא רצתה ואני וחברים שלי נכנסנו לסופר כל אחד קנה מה שהוא היה צריך ופתאום ראיתי את חברה שלי משיכבה מעליי ושאלתי אותה "תגידי את מכירה אותה?" כמובן שדיברתי על האישה ממקודם.. והיא ישר אמרה לי ברור והיא סיפרה לי שהיא חסרת אמצעים ושהיא אוספת מהזבל דברים ושאף אחד לא עוזר בקיצור החלטתי שאני רוצה לקנות לה משהו אתם יודעים דברים בסיסיים לחם חלב ביצים והיא סירבה.. ללכת משם ולראות אותה יושבת לבד בשמש הרותחת עם הבגדים החמים והארוכים וכל השקיות שהיא סחבה היה הרגשה נוראה... החלטתי שאני לא לוקחת על המצפון שלי שהיא תלך לישון רעבה מתי שיכלתי לעזור.. ביום רביעי נלך אני והחברים הכי טובים שלי ונקנה לה מצרכים בסיסיים לבית.. מה אתם חושבים?