מה עדיף לדעתכם ולמה? שירות לאומי או צבא? לבנות

צבא.

שירות

שואל השאלה:
תוכלו לפרט למה?

שירות לאומי

תלוי בתפקיד, אבל בעיקרון שירות לאומי כי הצבא זו מערכת אטומה שלא אכפת מהבן אדם האינדיבדואלי, למפקדים שם יש מלא כוח והם יכולים להגיד לך מה שהם רוצים ולהתנקל לך סתם ואת לא יכולה לעדות כמעט כלום בקשר לזה. פשוט בצבא לא אכפת להם אפילו קצת ממה שעובר עלייך והמערכת מאוד מיושנת ומטומטמת (לא אומרת שהצבא לא חשוב או משהו כזה, אני יודעת שזה הכרחי למדינה, זו פשוט לא נראית לי חוויה טובה).
אבל נגיד אם תיהיי בלהקה צבאית זה לא נורא.. יש תפקידים בסדר כזה, ויש תפקידים גרועים, ויש תפקידים גרועים יותר

שואל השאלה:
גם בשירות לאומי אני יכולה להיות איזה פקידה בלי משמעות לתפקיד

צבא. את החווית שירות שלך דרך הצבא לא תוכלי לחוות בשום מקום, זאת מסגרת שמחזקת אותך ובונה לך אופי את לומדת להיות אחראית וחזקה ולא להישבר ברגעים קשים ויש הרבה מאוד רגעים כאלו. בשירות לאומי את לא חווה אפילו חצי ממה שתחווי בצבא עדיף לעבוד במקום זה ולהרוויח כסף

בשירות לאומי הם בדרך כלל שמים אותך במארגונים ודברים כאלה למען הזולת.
פקידה זו לא ממש אפשרות לדעתי.
ובקשר לחוויות^ לא לכולם הן חיוביות. לי כבר יש אופי, אני לא צריכה שהצבא יבנה לי אחד.

אז את לא מבינה עד כמה הצבא משנה אותך ב190 מעלות. את מכירה צדדים בעצמך שלא הכרת לפני אבל אם זה מה שמנחם אותך בגלל שקצת קשה לך לעשות צבא אז שיהיה לך בכיף

אני מכירה מספיק אנשים שלא השתנו בכלל.. זה גם מאוד תלוי בתפקיד, ובמפקד. מכירה מספיק אנשים שהצבא עשה להם ממש רע, ואני פשוט לא חושבת שאני רוצה להיות במקום שאין לי בו say בכלום, לאף אחד לא אכפת ממני, אני רק עוד חיילת.
להקה צבאית למשל לא ממש תשנה אותך, גם להיות חלק מהאנשים שעושים את הצו ראשון לא. תלוי בהמון דברים.
לפרוטוקול, אין פה קושי, קיבלתי את הנתונים הכי גבוהים שאפשר לקבל, אני פשוט לא אוהבת את המערכת ולא אוהבת שלוקחים ממני כלכך הרבה זכויות. אני בן אדם שאוהב עצמאות ויש לו בעיה עם פקודות. יש לי משמעת, אבל רק לעצמי ואני מרוצה מאוד עם זה.
אני כנראה כן אלך לצבא, פשוט לא מבחירה.

צהל זה לא קייטנה בואי, בוכים שם ובוכים הרבה. מאבדים את החשק לחיות זה כבר ידוע. ואני לא יוצאת עלייך אישית חס וחלילה פשוט מרגיז אותי כאלו שמוציאים פטור סתם ככה כי אין להם כוח לתת מעצמם שנתיים. אני מכירה המון כאלו שהתלוננו בזמן הצבא והיה להם ממש ממש קשה אבל בשיחרור שלהם הם צחקו על כל הדמעות שלהם. וככה זה בכל מקום. את מכירה חברים לחיים ולרוב גם ניסיון באזרחות, שוב תלוי מה התפקיד. אם כבר מתגייסים עדיף שיהיה משמעותי ויתן לך כלים לחיים עצמם ואז השנתיים האלו לא יהיו ביזבוז

אני כן מאמינה שאנשים צריכים לתת מעצם למען המדינה, אבל אני גם מאמינה שהמערכת הזאת בנויה באופן נוראי ומיושן וצריך לשנות את זה. וזה לא שכל אחד יכול פשוט ללכת ולהוציא פטור, צריך עילה בשביל זה, ובכל מקרה אם יש אנשים שהם עד כדי כך לא רוצים שהם מוכנים ללכת ולזייף ולהסתבך עם זה, אולי עדיף לכולם שהם לא יהיו חלק מהצבא.
למשל אני חושבת שיש מצב שאני אהיה נטל שם ולא אעזור בכלום כי אני אהיה פקעת עצבים ולא אוכל לסבול שפשוט אומרים לי מה לעשות, בעיקר אם זה לא מוצדק, ואעשה כל מה שאני יכולה כדי להתחמק, אבל זה רק האופי שלי, וזה גם תלוי במפקד/ת ובתפקיד.

אני גם לא חושבת שהצבא ממש נותן כלים לכולם, תלוי מאוד מאוד בתפקיד.
ואני לא מכירה אף מבוגר מעל גיל 30 עם חברים מהצבא..

זה לא נותן כלים לכולם ברור, מי שיעסוק באלקטרוניקה ודברים כאלה זה כן יעזור. ואולי את לא מכירה כאלה שנשארו בקשר עם חברים מהצבא אבל זה קיים וקיים הרבה והמערכת הצבאית מיושנת כמו מערכת החינוך. בהרבה מקומות עבודה מסתכלים בעין הרבה יותר יפה על כאלה שעשו צבא במקום שירות לאומי וזאת עובדה

שירות