למה רבתם עם החברים הכי טובים שלכם?

הוא פשוט התעלם ממני איזה חודש ולא הסביר למה, אז הלכתי איתו מכות

2 בנות
אחת חסרת ביטחון מטורף
השנייה נפגעת מכל דבר ואין לי כוח לרוץ אליה ולהתנצל כל שנייה

היא התקשרה אליי יום אחד ואמרה לי שלקחה הרבה כדורים ושתתה ביחד עם זה הרבה אלכוהול (ניסתה להתאבד) וישר הלכתי לבית שלה עם חבר שלי ואמא שלי והיא לא פתחה לנו את הדלת אז איימתי שאם היא לא תפתח אני אתקשר לאמא שלה שתבוא ותטפל בזה והיא עדיין לא פתחה את הדלת אז התקשרתי לאמא שלה והיא באה ואחרי היום הזה היא כתבה לי כמה שאני לא חברה אמיתית ואם הייתי חברה אמיתית לא הייתי "מלשינה" לאמא שלה, ואמרתי לה שאם היא לא רוצה לדבר איתי זאת בחירה שלה, אבל אני יודעת שעשיתי את המעשה הנכון ועדיף לי שלא תדבר איתי מאשר שתמות. (מסתבר גם שהיא סתם אמרה לי והיא לא באמת לקחה כדורים ואלכוהול).

אחרי חודשיים שלא דיברנו היא התקשרה אליי והתנצלה ואמרה שעשיתי את הדבר הנכון ומאז אנחנו שוב חברות

לפעמים קשרים פשוט דועכים, אנשים גדלים לכיוונים שונים.

הייתה לי חברה קרובה בתיכון, ואחרי בערך שנתיים של חברות המצב הנפשי שלי הדרדר (הפרעת אכילה ונטייה אובדנית) והיא התרחקה ממני במקום להיות שם בשבילי. אני מבינה שהיה קשה לתמוך בי או לראות אותי במצב קשה, אבל ההתרחקות שלה הייתה יכולה לדרדר אותי עוד יותר. היא אפילו לא הסבירה לי למה היא מתרחקת, הבנתי לבד.