מה אתם חושבים על המשפטים אלה?

"אני מרגישה כאילו יש לי חור מעשרות כדורים, שחודרים לי לתוך הבשר, והחור הוא פצע מדמם, חשוף, פגוע ומזוהם. כואב ומסרב להירפא"

"לפעמים אני מרגישה שאני טובעת, בתוך מים קפואים ושכל השרירים שלי תפוסים, שיש דברים שמושכים אותי פנימה, אני בולעת ומים ונחנקת עד ש..."

"כל הגוף שלי מדמם, ואנשים בוחרים שלא לראות את הדם. כי זה עוזר להם לישון טוב יותר בלילה, והם משאירים אותי במצב אנוש, מדממת גוססת..."

"אני מרצה את כולם חוץ מעצמי"

"אני סובלת יותר מידיי"

"אני כבר עיוורת מדמעות"

"אחת משתי הסיבות שאני לא הורגת את עצמי זה כדי לא לגרום צער לאנשים שאני אוהבת. וביניים אני משתגעת מכאבים"

"רע לי, כואב לי, אני סובלת כולם רואים את זה אבל באותה מידה הם לא רואים, הם בוחרים להסיט מבט ולהתעלם, הם מספרים לעצמם סיפור שעוזר להם לישון טוב בלילה ואני עם פגיעות פנימיות שמרגישות כמו נצח. מבלי לילה אחד שקט ומרגיע"

"אנחנו כאלה צעירים, אנחנו לא צריכים לסבול ככה, אבל זאת המציאות ואני שונאת אותה בכל ליבי"

"אני משתגעת מכאבים ומודאגת, אני צריכה רק חבר אחד טוב שאני אוכל לדבר איתו פנים מול פנים, חבר שאני אדע שהוא יבין. זה לא שאין לי חברים, הם פשוט לא מבינים את מה שאני עברתי"

"אני מרגישה שום דבר וזה מפחיד אותי. אני סוף סוף מבינה למה אנשים פוגעים בעצמם"

"למה אחרים חושבים שהם יודעים יותר טוב מאיתנו?"

"בא לי להרגיש כמו ילדה בת שלוש תמימה ופאק*נג מטומטמת"

"מעולם לא חשתי אהבה, רק אשליה. היום אני קולטת את זה, ובלילות האחרונים אני בוכה בכל לילה עד שאני מרגישה, כי אם אבכה עוד, לא אראה עוד טעם לחיים. אחתוך ורידי ואמות"

"אין זה גורל מר ואכזר יותר מלא להיות נאהב"

"האם כמה גרעי אושר קטנים שווים נצחי סבל?"

"בזמן אני מוכנה למות בשביל אלו שאני אוהבת הם אפילו לא מוכנים להישרט בשבילי"