8 תשובות
מה היא אומרת שמשפיע עלייך כל כך?
אנונימית
שואל השאלה:
מראה חיצוני
צורת דיבור שלי (יש לי בעית גמגום קלה)
מצב חברתי
מראה חיצוני
צורת דיבור שלי (יש לי בעית גמגום קלה)
מצב חברתי
אנונימית
תהיי חזקה למרות הקושי אל תוותרי על הכבוד שלך ועל הביטחון האישי שלך אף אחד בעולם לא אמור להרגיש חופשי לדרוך עלייך
שואל השאלה:
באמת שניסיתי אבל היא כבר מפריעה לי לתפקוד היומי
באמת שניסיתי אבל היא כבר מפריעה לי לתפקוד היומי
אנונימית
הסירטון הזה השפיע עלי ממש תראי אותו גם .....
אין שום סיבה שמישהו ירגיש מעלייך בגלל משהו חיצוני.. לא בגלל מראה וגם לא דיבור כולנו שווים כולנו בני אדם ומי שלא מבין את זה הבעיה בו... את חייבת להכניס לעצמך לראש שלאף אחד אין רשות לפגוע בך ! תלמדי לענות לה ולא לשתוק ולהיפגע תתגברי על זה ובסוף היא תבין שלא מדברים אלייך ככה ושאת לא פריארית של אף אחד!!
אני לא יודעת אם זה הפיתרון,
אבל פעם שאחותי הייתה יורדת עליי, הייתי נעלבת. ואז הגעתי למסקנה שאם אני אדבר אליה באותו הסגנון שהיא מתייחסת אליי, היא גם תיעלב. אני חושבת שזה עבד, כי זה גרם לי לתחושה של עוצמה פנימית שאם אני רוצה אני מסוגלת.
ואם את רואה שהיא לא נעלבת ממך, אז לך אין שום סיבה להיעלב ממנה.
היום אני בת 21 והיא 23, וכבר אין לנו את המריבות האלה של פעם.
מקווה שגם לך זה יעבור.
אבל פעם שאחותי הייתה יורדת עליי, הייתי נעלבת. ואז הגעתי למסקנה שאם אני אדבר אליה באותו הסגנון שהיא מתייחסת אליי, היא גם תיעלב. אני חושבת שזה עבד, כי זה גרם לי לתחושה של עוצמה פנימית שאם אני רוצה אני מסוגלת.
ואם את רואה שהיא לא נעלבת ממך, אז לך אין שום סיבה להיעלב ממנה.
היום אני בת 21 והיא 23, וכבר אין לנו את המריבות האלה של פעם.
מקווה שגם לך זה יעבור.
אנונימית
שלום יקרה, נשמע שאת מרגישה חסרת אונים ואולי אפילו בודדה לנוכח המצב המתסכל...
אני מתאר לעצמי כמה קשה ומורכבת ההתמודדות, בעיקר כשאין לאן לברוח, וההורים שהם הכתובת הראשונה שננסה כנראה לפנות אליהם כדי לשתף אותם במתרחש ולבקש עזרה, גם לא נמצאים בתמונה, כנראה מגביר מאוד את תחושת החוסר אונים את התחושה של הבדידות מול הבעיה...
התחושה של חוסר הבטחון והלחץ התמידי, כנראה גורמים לכך שאת עסוקה וחושבת על כך כל הזמן, וזה כנראה מפריע ומטריד מאוד.
יקירתי, חשוב שתדעי שאת לא לבד, אנחנו כאן איתך, את מוזמנת בכל מצב ובכל עת לשתף לפרוק ולהתייעץ בצ'ט (אנונימי) שמופעל ע"י מתנדבים בכל יום חוץ משישי בין תשע בערב לחצות, ואולי יחד נמצא דרכים להתמודד עם המצב ובכך להפחית את הסבל ולהקל עלייך.
מחכים לך...
מתנדב סה"ר
https://sahar.org.il
אני מתאר לעצמי כמה קשה ומורכבת ההתמודדות, בעיקר כשאין לאן לברוח, וההורים שהם הכתובת הראשונה שננסה כנראה לפנות אליהם כדי לשתף אותם במתרחש ולבקש עזרה, גם לא נמצאים בתמונה, כנראה מגביר מאוד את תחושת החוסר אונים את התחושה של הבדידות מול הבעיה...
התחושה של חוסר הבטחון והלחץ התמידי, כנראה גורמים לכך שאת עסוקה וחושבת על כך כל הזמן, וזה כנראה מפריע ומטריד מאוד.
יקירתי, חשוב שתדעי שאת לא לבד, אנחנו כאן איתך, את מוזמנת בכל מצב ובכל עת לשתף לפרוק ולהתייעץ בצ'ט (אנונימי) שמופעל ע"י מתנדבים בכל יום חוץ משישי בין תשע בערב לחצות, ואולי יחד נמצא דרכים להתמודד עם המצב ובכך להפחית את הסבל ולהקל עלייך.
מחכים לך...
מתנדב סה"ר
https://sahar.org.il