10 תשובות
בוכה את זה ואז רואה החיים זה לא הכל או רמזור
חח אני לא מתמודדת אני גורמת לעצמי להיות עצובה יותר. זה כבר מן התמכרות לעצב או פחד משמחה
אנונימית
בעבר; מוזיקה
כיום; אני תמיד עצובה ככה שזה כבר הפך לחלק מהשגרה ואני לא מנסה להתעודד כי אני יודעת שזה חסר טעם
כיום; אני תמיד עצובה ככה שזה כבר הפך לחלק מהשגרה ואני לא מנסה להתעודד כי אני יודעת שזה חסר טעם
עושים דברים שאוהבים
מדברים עם מישהו קרוב:)
מדברים עם מישהו קרוב:)
שואל השאלה:
חברות שלי בחו"ל והן לא עונות לי להודעות. ניסיתי מוזיקה, טלוויזיה, ישנתי כמה שעות (שזה עזר להעביר את הזמן אבל תמיד מתעוררים בסוף).
לא חושבת שאי פעם הרגשתי עצב כזה, המחשבות לא מרפות ממני וזה משגע אותי
חברות שלי בחו"ל והן לא עונות לי להודעות. ניסיתי מוזיקה, טלוויזיה, ישנתי כמה שעות (שזה עזר להעביר את הזמן אבל תמיד מתעוררים בסוף).
לא חושבת שאי פעם הרגשתי עצב כזה, המחשבות לא מרפות ממני וזה משגע אותי
אנונימית
הולכת לשק איגרוף ומרביצה לו עד שכואב לי הידים ואז אני הולכת לישון.
אני הולכת לקיר (עדיף קיר מאבנים) ומרביצה לו ממש חזק. ככל שהיד שלי יותר כואבת אחרי זה ככה זה יותר עוזר לשחרר
אנונימית
שואל השאלה:
^באמת? איך גילית שזה מה שעוזר לך?
^באמת? איך גילית שזה מה שעוזר לך?
אנונימית
חושבת על מה שגורם לי להיות עצובה ומוציאה את זה על השק. זה כמו לדבר על הרגשות רק בדרך פיזית.
פעם הייתי שומעת מוזיקה עצובה שגורמת לי לבכות עוד יותר ומעצימה את העצב שלי
היום אני שומעת מוזיקה שמחה/מדברת עם אמא שלי או עם חברה טובה
היום אני שומעת מוזיקה שמחה/מדברת עם אמא שלי או עם חברה טובה
באותו הנושא: