נראלכם אני אעלה מזה? כמה קלוריות זה יוצא בסך הכל???

את אובססיבית וצריכה טיפול

לא בסדר מה שקורה איתך

למה ..
תתעסקי במשהו יותר חשוב ..
תתאמני,כי להקיא כל אחד יכול.
אם באמת אכפת לך תתאמני ואל תקיאי,כי את יודעת מה ההשלכות..
ואני לא רוצה שתגיעי לאשפוז בגלל משקל

שואל השאלה:
אתן לא עונות על השאלה.

שואל השאלה:
זאת מחלת נפש, אני לא יכולה פתאום להפסיק.

כי זה שאלה של מישהי שצריכה טיפול רז בנה אנינעונה לכי לטיפול

לא נראלי שיענו לך על זה
בן אדם רציני לא יתמוך במה שאת עושה

שואל השאלה:
זה לא קשור ללתמוך, אני לא אצליח להרדם עד שאני אדע כמה קלוריות זה בערך.

סביבות 350

משהו כמו 120 לדעתי..
או 320

שואל השאלה:
את סתם אומרת או שאת יודעת?
אני ממש מקווה שאת צודקת, לא מסוגלת להתמודד עם עליה במשקל

לא , את לא תעלי מזה כי את הקאת הכל
בבקשה תעשי עם עצמך משהו ותטפלי בזה אצל מומחים כי זה לא בסדר ומאוד מזיק

שואל השאלה:
גם כשמקיאים חלק מהקלוריות נספגות, ואי אפשר באמת להקיא הכל לצערי :(

אני אומרת לפי איך שאני חושבת

את יודעת..
זאת לא בושה לבקש עזרה ממבוגר.

שואל השאלה:
אני לא רוצה עזרה, אני רוצה להיות יותר רזה

ולפגוע בגוף שלך עוד יותר?
את מבינה שגם אם תגיעי ל30 קילו את לא תהיי מרוצה מעצמך?את פשוט תמותי מהרעבה עצמית אם לא תבקשי עזרה

שואל השאלה:
אני אבקש מתישהו עזרה, אבל קודם אני צריכה להיות רזה יותר

יש דרך הרבה יותר טובה להרזות ממה שאת עושה
תחשבי ששתית היום רק תה ואת רוב האוכל הקאת . למה ? זה באמת כל כך מזיק וחבל
אני מבינה את הרצון להרזות אבל עם תזונה נכונה ועם כושר את תצליחי , רק בבקשה אל תמשיכי במה שאת עושה עכשיו ):

מתישהו זה תלוי אם את תגיעי לקטע של לבקש עזרה. יקרה, את חייבת להבין את זה. את לא במצב טוב

אי אפשר לדעת כמה קלוריות זה אבל אני כמעט בטוחה שלא תעלי מזה כי 1400 קלוריות זה מה שאנשים אוכלים בדיאטה.
וזה לא קשור אם אכלת בסוף את הדברים המשינים כי הכל מתערבב בבטן,זה לא יצא לפי הסדר שאכלת את זה

שואל השאלה:
בסוף ירדתי אז יאי

חבל , זה לא טוב לך לרדת . את צריכה לפנות לעזרה. את צריכה להבין שהמצב שלך מסוכן ובמצב של פיקוח נפש, את חייבת לבחור בחיים שלך מאשר רזון, אני אהיה כנה אתך שואלת השאלה ,מתי בדיוק את מתכננת לבקש עזרה בכלל?כי אם תמשיכי לרדת ולרדת ולרדת כל הזמן, לא בטוח שתהיי במצב של לפנות עזרה, את בעצמך יודעת מה יכול לקרות לך ואת יודעת בעצמך שאת בהפרעות אכילה קשות, זו מחלה אכזרית מאוד ואת מודעת לזה, זה לא שיש את כל הזמן בעולם בשביל שתלכי לבקש עזרה, בקצב הזה, מי יודע אם את תהיי בחיים בכלל. זאת אומרת, הזמן לא לטובת אף אחד, ככל שהזמן הולך ועובר, את הולכת וקורסת וקורסת, מי יודע אם תהיי פה מחר בחיים, אולי כן תהיי בחיים, אולי לא, כלומר ,תעשי חשבון, את בעצמך הודית שזו מחלה קשה. זה ממכר והורס חיים, עד מתי תמשיכי ככה ??כי באמת תקשיבי רגע, אם את ממשיכה עוד לרדת, המצב שלך רק יחמיר יותר ויותר , עד שזה יגיע לנקודת שבירה ותהיי באשפוז, את רוצה להיות באשפוז ? את רוצה לסבול מהאכלה כפויה וכל זה ? תגידי לי שלא, כי לא מגיע לך להיות שם, אנשים שם לא ירחמו עליך בשיט, ידחפו לך אוכל לפה ויכריחו אותך לאכול . וגם זה יזיק לך נפשית , אני מבינה שאת עוברת משהו קשה בחיים שבגללו החלטת ככה או משהו כזה, אבל הרעבה עצמית גורמת לעוד בעיה ומוספיה עוד בעיה לבעיה שקיימת שכבר, את הבעיה שיש לך לפני זה, יקרה,אני לא רוצה לעשות לך טרגירים חס ושלום, אבל תביני שככל שהזמן בעצמו עובר והולך, לא בטוח שאת תהיי פה, גם אם את תהיי פה, זה לא בקטע טוב, אני מניחה שאת בוודאי חלשה ועייפה מכל זה וקשה לך.ככל שאת ממשיכה עם זה, הבעיה הנוספת מחמירה עוד יותר ומחמירה גם את הבעיה הראשונה . לא מגיע לך לסבול מהפרעות אכילה , המחלה הזו אכזרית ומסוכנת . אין לך ברירה אלא לבקש בהקדם הכי אפשרי את העזרה לפני שלא יהיה לך זמן לבקש אותה ,כי מי יודע מה יקרה לך, אולי לך לא אכפת מעצמך וממה שיקרה לך , אבל לי אכפת ממך ואני לא רוצה שתסבלי או תמותי מזה. בין אם תהיי באשפוז ותסבלי מזה או תמותי מזה, אני לא רוצה שיקרה לך אחד מהדברים האלה, את חייבת לעשות את הדבר הקשה ולנסות לבקש עזרה הכי מוקדם שאפשר, גם לרצות לעזור לעצמך, כי המצב שלך חמור ועליך לראות את זה, לפקוח את העיניים שלך מהחלום הזה שיכול להיות לסוף שלך בחיים האלה , אם את מוותרת למחלה הזו, זה הסוף שלך.את עלולה למות בגיל צעיר בלי להגשים חלומות, אל תקשיבי למחלה הזו, החיים שלך חשובים יותר, את חשובה יותר, את עוד צעירה, את לא צריכה לסבול מכל הפרעות אכילה האלו, תפני לעזרה, אחרת זה יהיה מאוחר מדי, ואני יודעת שתגידי שזה כבר מאוחר מדי, אבל לי לא אכפת.. כי את חייבת למהר יקרה. אי אפשר להיות שאננים ולחכות שיום אחד את תגיעי לשם, אולי כן, אבל מי יודע אם את כבר תגיעי למצב הזה של לעזור לעצמך יום אחד, כי אני לא יודעת כמה זמן יהיה לך עד שהשעון יגיע לאפס, הזמן הולך ואוזל, והשעון מתקתק . אין זמן יקרה, אין זמן לחכות, המחלה הזו לוקחת חיים והורסת אותם, יום אחד שזה יגיע לאפס בספירה של החיים שלך, יהיה לך כבר מאוחר מדי באמת, כי את עלולה למות או להתאשפז שם . וזה לא כדאי לך, תעשי את הבחירה הקשה יקרה, תעזרי לעצמך , תנסי להילחם בהפרעות האכילה שלך למרות הקושי וכל הקטע שזה יחזור ושוב כל זה, זה קשה ולא נעים אבל אין לך ברירה אחרת ודרך אחרת. זה לטובתך האישית. כי אני לא רוצה שכל החיים שלך יהיו מלאים בסבל לעולם. מגיע לך הכי טוב בחיים ואת הטוב הזה את צריכה להרוויח ולא להפסיד, תעריכי את עצמך ואל תתני למחלה הזו לעוור אותך, בתוכך יש נערה אחת שרוצה באמת להיות מאושרת ושמחה, היא פשוט לא יודעת איך ומה לעשות בשביל ולכן היא הלכה לאיבוד, אבל אם תתני לעצמך הזדמנות לאושר, את יכולה להיות, למרות הקושי ועבודה קשה, זה ישתלם לך יום אחד שתגלי את הכוח שלך ואור שלך יום אחדו תביני שכל הפרעות האכילה האלו לא שוות את זה ורק את שווה את כל החיים שלך .