תקראו עד הסוף דחוף... ואני לא יודעת אם מישהו כאן יכול להבין אותי או לעזור לי אבל אני פשוט אפרוק כי אין לי עם מי לדבר

קודם כל אני דתיה מבית דתי לומדת באולפנה כבר שנה רביעית שלי זאת אומרת שעליתי היום לכיתה י'. אז אני דתיה וכן אוהבת אתזה אבל יש דברים שאני באמת לא מסכימה איתם אני לא אוהבת להתפלל אני לא אוהבת לשמוע שיעורים של רבנים. רב הבנות בשכבה שלי הן דוסיות ברמה של טלפון נוקיה וחצאית מעל חצאית וכל זה. ולזה אני באמת לא מתחברת! יש לי כמה חברות שהן גם קצת כמוני שהן פחות בקטע ואנחנו חבורה בפני עצמה אבל אנחנו מפוזרות בכל השכבה כך שבכיתה שלי יש לי רק אחת כזו. השנה התחילה השנה ונחשו איזה שיעור למדנו ראשון, תושב"ע עם הרב! מה שהכי היה חסר ליי עכשיו ופשוט כל מילה שיצאה לו מהפה הרגשתי יותר ויותר ריחוק מהמקום הזה של הדת אני מרגישה שבאולפנה כופים עלי את הדת. ובאמת פשוט חיכיתי שהזמן יעבור! חשבתי על לעבור בית ספר וגם בשנים קודמות ניסיתי להתקבל למלא מקומות שהם גם אולפנות אבל ברמה פחות דתית ויותר חופשית ולא קיבלו אותי לאף אחת מהמקומות שרציתי. ורק היום אחרי שהיום הנורא הזה הסתיים חשבתי על אולי לעבור לבית ספר חילוני. אבל יש בזה כמה בעיות מצד אחד אני לא חושבת שההורים שלי יהיו ממש בעד למרות שכן הם יבינו אותי ונגיד שהם יבינו אותי ויתנו לי ללכת לרעיון עד שיחיליטו אם אני אתקבל או לא כבר יהיה אמצע שנה וכל החבורות התגבשו ויהיו ככיתה ואז אני אצטרף כילדה חדשה ובאמת שקשה לי להפתח ככה. אני פשוט במיטה שלי כרגי עוצרת את הדמעות כי אם אני אבכה אמא שלי תבוא ותשאל אותי מה קרה ואין לי מה להגיד לה. בקיצור אני לא יודעת אם מישהו קרא אתזה וממש לא אכפת ליי. זה היה פריקהה ואם בכל זאת יש אנשים שהזדהוו וקראו עד הסוף אשמח לשמוע את הצד שלכם.