יש לכם לפעמים מחשבות אובדניות?

כן

לא

כן

לא, ואם יש לך תשתפי אחרים. אל תתמודדי לבד

לפעמים אני חושב לאכול למרות שיש לי מסעדה בערב זה די אובדני

לא

לא אבל אני כן חושב על המוות לעתים וזה מה שהיה מניע אותי פעם למחשבות אובדניות.
למדתי שזה טבעי להיות מתוסכל ושהמוח שלנו לא באמת רוצה שנשתנה מתוך יצר נוחות והישרדות, אז אני יודע שמחשבות כאלו או אחרות ותקופות כאלו אחרות הן כמו ענן... הן באות והן הולכות, והן באות כדי ללכת. זה לא קבוע. זה שאני מדוכא *כרגע* לא אומר שאני תמיד אישאר מדוכא. ברגע שהפסקתי לייחס למחשבות האלו חשיבות והתסכלתי על זה ככה - לאט לאט הן דעכו ועכשיו הן בכלל לא משפיעות עליי.
(אם קשה לכם לשלוט על זה לבד ואתם לא מרגישים חזקים מספיק כרגע או מתמודדים עם הפרעה נפשית זו לא בושה לפנות לגורם מקצועי שיעזור לכם, ככל שתשמרו בבטן זה רק יתעצם)