שאלה לשמיניסטים

מצד אחד, אני שמח עד השמיים שזו השנה האחרונה שלי במערכת החינוך "המשובחת" :)
מצד שני, אני עם תחושה של פיספוס בלב, שלא הייתי מספיק אולי עם החברים שלי ולא העברתי את הזמן שהלך מהר בללמוד דברים שרובם שכחתי במקום ללמוד דברים שיעזרו לי לעתיד כשאצא לאזרחות אחרי הצבא, אבל היי אני כבר לא אתלונן כי זה לא יעזור פה d:.
בכל מקרה השנה הזו עדיין מרגישה לי חשובה במידה מסוימת ומקווה שאנצל עד הרגע האחרון להיות בשנה האחרונה של המסגרת רחבת הזמן - 12 פריקינג שנות לימוד בצורה טובה ופחות קשה.

מצד אחד- מעניין אותי מה יהיה בהמשך החיים.

מצד שני- זה מפחיד מדי לסיים, אני פוחדת
להתחיל את החיים האמיתיים..

רוצה לסיים

אני יודעת שכרגע יהיה לי נמאס אבל ביום האחרון אני בטח אבכה

כן מת כבר להזדיין מהבית ספר הזה , לא רוצה לראות פרצופים של ילדים מזדיינים ומורים מתרוממים חוץ מהחברים הטובים ולנתק קשר עם כולם ולהיעלם וביי