כנסו זה חשוב!!!באמת תקראו ותפנימו!!!(פעם אחת ש בסטיפס יקראו ויענו עם משהו חשוב באמת)

כל חיי חייתי בן ימנים, רובם קיצוניים מאוד.
בגיל קטן הבילוי שלי זה היה להבה.
בכיתה ח' נכנסתי לפנימייה מעורב ושם התחלתי להיות באינטראקציה עם ערבים ובדואים ודרוזים (האמת שתמיד אהבו סביבי דרוזים לא היינו נגדם כבדנו אותם)
וכן הילדים בפנימייה רובם היו זבל וחלקם גם הטרידו אותי וניסו בלי סוף להזרים אותי (כן אמת לערבים יש אופי האגרסיבי ומטרידים שהם בחבורות)
עברתי עוד פנימייה מה שאני בה עכשיו ורובם שם דרוזים חברים טובים שלי.
קיצר מה שרציתי לאמר, לא אני לא אוהבת את העם הערבי לפי דעתי הם כושלים בתור עם לאום הכל קיצר.
אבל מה שכן אני מרחמת על האנשים ברגע שאני רואה בן אדם אני לא מתייחסת שונה, אני שונאת אותם אבל אני גם מרחמת עליהם על הילדים הקטנים לפני שהם נהפכים להיות מלאיי שינאה, אני מרחמת על הנערים האלה שנאסרים על פשעים קטנים ומתנהגים אליהם כמו אל זבל.
בקיצור הבנתם את הפואנטה.
ועצוב שאנחנו בתור עם נהור וידועים בתור אנשים עם לב רחב וגמילות חסדים.
מתמלאים שנאה והופכים לחיות אפילו שאנחנו צריכים לזכור שלפני הכל עומד מולינו בן אדם, גם אם אתה שונא את העדה שלו זה לא אומר שצריך לשנוא אותו.
ואולי אם כל בן אדם היה חושב ככה אוליי איך שהו הכל היה מפסיק.
מה אומרים על זה??