אמאלה אמאלה אני פשוט לא אני

בתקופה האחרונה.
אני לא ילדת דיכאון ולא נעליים
זה רחוק ממני ואני נהייתי כזאת
כנראה בגלל אכזבות וציפיות
ואני חוששת עכשיו במיוחד
שחוזרים לביהס ואני עוד הולכת
לפנימיה ואני חדשה וזה רחוק מהבית
והשמחה שלי איננה היא פשוט נעלמה
לי הפרצוף שעל פניי הוא רק עצוב
והנשמה שלי זועקת מבפנים
"הצילו הצילו אני רוצה לצאת"
מפחדת כי כבר שכחתי איך הצחוק שלי נשמע
לא בא לי להיות עצובה!
(אני רצינית בכול מה שכתבתי)
איך לצאת מי זה כמה שיותר מהר???
עוד מעט מתחילים ביהס