אעא אני מרגישה כל כך לא בסדר... קצת ארוך אבל ממש חשוב לי שתקראו.

אז יש בחור מסוים, שאני והוא היינו ידידים אבל ראו שהוא דלוק עליי ואני חשבתי שיש סיכוי שיכול לקרות בנינו ורק חיכיתי לרגע הנכון להביא את זה לשיחה. אבל לפני שבוע וחצי כזה נפגשנו אני הוא ושאר החבורה (כשאני אומרת חבורה אני מתכוונת עוד 8 אנשים כזה). ואכישהוא הם ראו שמישהו בדיוק מתחיל איתי באיסנטגרם, ואז שאלו בן כמה הוא, אמרתי כמעט 17 (אני עוד כמה חודשים 15). עכשיו לפני 3 חודשים כזה בחור בן 17 הטריד אותי מינית בכך שנישק אותי בלי רצוני והוא ידע שאני לא רוצה. ואז הבחור שאני והוא סוג של בקטע (נקרא לו אריק) התחיל לצחוק עליו ואז גם שאלתי אותו אם הוא חושב שמה שהבחור בן ה17 הקודם שהטריד אותי, האם הבאתי את זה על עצמי? והוא אמר כן, ושרציתי את זה, וזה ממש פגע בי, כמה ימים אני פשוט הייתי בבית ממש מדוכאת מזה, כי אומנם זה ניסה להיאמר בנימה צינית אבל עדיין הרגשתי את הרצינות והקרירות בקולו, ומשפט כזה בכללי פוגע.
אתמול עוד פעם נפגשנו החבורה, ועדיין כעסתי מאוד על אריק, וחברות שלי שהיו שם אמרו לי שהוא יצא כל כך לא בסדר ואז אריק אמר עוד משהו שעיצבן אותי והתחלתי כזה לנסות להילחם איתו, עכשיו, אני בן אדם מאוד מאוד חלש וראו שזה לא הזיז לו, וגם לא הרבצתי לו חזק אבל הייתי חייבת לנסות לשחרר עליו עצבים (אני יודעת שזה לא בסדר). אח"כ הןא התעצבן עליי כי נפל לו הטלפון (הטלפון שלו לא נשבר ואריק בכלל מנסה לשבור את הטלפון שלו כדי שיוכל להחליף מסך) אז לט יודעת למה הוא חטף כל כך עצבים אז הוא פשוט סובב לי את היד ודחף אותי והייתי שנייה מליפול (חזרתי הביתה שמתי קרח ואני בסדר)
דיברנו אחר כך אני ואריק בוואטצפ והוא ניסה להפיל את האחריות על מישהו אחר בחבורה, כלומר, הוא טען שאני רק הבאתי את זה על עצמי אבל שהוא לא אמר שאני רציתי את זה, ואני זוכרת אותי בוודאות אוצר את זה. אנרתי לו שיפסיק להפיל אשמות, שזה רק יותר מכאיב לי ככה, וגם אם אחרים היו אומרים לי את זה, ממנו זה יותר כואב שזה בא כי ממנו הרבה יותר אכפת לי. והוא אמר שהוא לא התכוון לפגוע בי, שהוא מצטער על איך שהןא הגיב. (דרך אגב, אני התחלתי את השיחה בוואטצפ, והשיחה התחילה בזה שאני כתבתי שאני מצטערת על איך שאני הגבתי אבל הוא העביר אותי גיהנום רגשי בימים האחרונים בגלל המשפטים הללו). אמרנו שנמשיך לדבר היום. עצות איך להתעודד בנתיים?