הגיוני שילד בן שלוש גרם לי לבכות? אני כזו מטומטמת.

לא

למה לא?

זה ממש תלוי מה קרה, אי אפשר לשפוט סיטואציה כזו מבלי לדעת מה קרה, אפשר לפרש את זה למיליון דברים.

כן לי זה קרה בן דוד שלי (בן 5) (: חה חה

שואל השאלה:
אני בת 21

מה הוא אמר לך?

שואל השאלה:
הוא פירק לי את הפאזל, ולא יכולתי לצעוק עליו כי כואב לי הגרון.

מה את רצינית כולה פאזל והוא בן 3

מה -

שואל השאלה:
זה לא כולה פאזל
זה פאזל של 2000 חלקים, ולוקח מלא זמן להרכיב אותו, והוא כל הזמן מפרק לי אותו.
אז זה מתסכל.

אבל הוא ילד הוא לא מודע לזה שאת לא רוצה שהוא יהרוס לך הוא חושב שאת משחקת איתו

אני חושב שצריך להיכנס לפרופורציות במצבים האלו, זה רק פאזל שילד בן 3(כזה קטני וחמודי) פירק - אין על מה לבכות להיפך זה מצחיק אם מסתכלים על הסיטואציה מאחור, כי לרוב התינוקות יש הבעות מצחיקות שהם עושים משהו כמו לפרק משחק או להרכיב.
תמיד תקחי את הדברים שמעציבים אותך או מעצבנים אותך בעין טובה יותר ותסתכלי על הצד הטוב בדבר תמיד. כמו לדוגמה במקרה שלנו שהילד שיחק איתך כי חשב שגם לפרק את הפאזל נחשב משחק.
יגל ❤

שואל השאלה:
ילד בן 3 זה מממש לא תינוק. והוא עשה את זה בכוונה. -_-

ילד בן 3 זה ממש לא תינוק?
זה עדיין ילד קטן וגם אם הוא עשה בכוונה אפשר לדבר איתו ולהגיד לו שאת רוצה להרכיב את הפאזל ותשתפי אותו

שואל השאלה:
^את מכירה בכלל ילדים בני 3?
הם יודעים טוב מאוד שמה שהם עושים זה לא בסדר. אני מכירה כמה כאלה, אז אני יודעת. ולדבר לא באמת עוזר. הם מבינים רק צעקות.

אתה*
וכן יש לי שתי אחים קטנים, אחד בן 5 ואחת בת 4 - ובגלל שאני אח גדול הייתי איתם הרבה ואני זוכר אותם גם כשהם היו בני 3 :).
מבינים רק צעקות? לא בא חלילה לשפוט אבל זה לא החינוך האופטימלי לילד, ילד צריך להבין שלא עשה משהו בסדר כשאת מסבירה לו בנועם ובשלווה את חומרת המצב, תלמדי אותו לא ללכת בדרך שהוא הולך בה בהדרגה, תתני לו יחס ותשומת לב כי זה הטריגר לרוב הדברים שילדים עושים בגיל כזה - ופשוט תגידי מה לא טוב ומה כן טוב ותסבירי לו.
ילד בגיל כזה הוא כבר לומד אומנם לאט אך לומד, אם תרגילי אותו שאפשר לדבר בלי צעקות אני חושב שזה יעזור לך יותר להסתדר איתו - קחי את זה לתשומת ליבך..

שואל השאלה:
זה לא צעקות. אי אפשר באמת לדבר איתם ברוגע, כי הם חושבים שאתה חלש אופי.

אויש שטויות, מה זה ילדים או ביריונים?.
עזבי אני מרים ידיים אני רואה שאין לי איך להסביר לך את מה שאני מנסה להסביר :)

שואל השאלה:
יגל
אולי האחים שלך הם מלאכים קטנים ומתוקים, אבל שלי לא. ילדים הם לא כאלה תמימים. הם יודעים טוב מאוד שיש דברים שהם לא אמורים לעשות, אז אחרי שניסיתי להסביר לו לא לפרק ולא לקחת לי חלקים מהפאזל, והוא לא מקשיב, איזו ברירה יש לי? חשבתי לתת לו שתי סטירות, שילמד (וכל היפי נפש, יש ילדים שפשוט צריך להעיף להם כאפה, שיבכו ואז ילמדו לא להרגיז. בעיה שלהם. אם אתה אומר לילד 10000 פעמים לא לעשות משהו, והוא ממשיך, אז שיחטוף. זו לגמרי בעיה שלו. ) אבל לא עשיתי את זה ופשוט הייתי מתוסכלת והלכתי לחדר שלי לבכות, וההורים שלי היו צריכים להתערב.

שואל השאלה:
סוף סוף מישהי שמבינה אותי.

תאמיני לי שאחים שלי לא תמיד מתנהגים כמו מלאכים ומעצבנים ונכנסים לי לחדר מבלגנים לי אותו ומנסים להציק, יש להם את הימים שלהם
אבל בגלל שאני במקום לצעוק אני עושה הפרד ומשול(הכוונה שאני מדבר איתם אחד אחד) ומסביר להם שזה לא בסדר איך שהם מתנהגים והם יהרסו רק לעצמם כי מתי שירצו משהו ממני אני לא אסכים כי הם לא התנהגו יפה, הם נרגעים ומבינים את הבעיה - הדרך לפיתרון באה עם שלווה וביטחון שאת מראה סמכות ולא צועקת, ככה לדעתי מחנכים ילד אבל זו דעתי.

כן מבין אותך ממש, יש לי בת דודה שבגלל שהיא הנכדה הראשונה שהיא נקבה אז פינקו אותה מלא כשהייתה קטנה ולא חינכו אותה כמו שצריך, עכשיו היא בת 5-6 ומאז גיל 3 לא משנה מה אומרים לה היא לא קולטת והיא פשןט צוחקת לנו בפנים וכל הזמן מנסה לברוח עד שמשתמשים באלימות (צביטה וכו') היא ממש מופרעת ועושה הכל בכוונה

יגל אולי ככה זה אצלך ומזלך, אבל ילדים אחרים לא ככה, לא משנה כמה תחזור על עצמך ברוגע ביטחון וסמכותיות, עד שלא יפחדו ממך הם לא יקשיבו לך

שואלת השאלה, תקשיבי אני מבינה שאת עצבנית אבל זה כולה פאזל, זה רק משחק .. את תמיד יכולה להרכיב את זה שוב כשהילדים לא יהיו לידך.. בנוגע לתת לילד סטירה, זאת ממש אבל ממש לא הדרך לחנך ילדים! לא מגיע לשום ילד סטירה לא משנה מה הוא עשה באותו הרגע וכמה כמה את עצבנית! תראי אני עצבנית אליך ואני לא רוצה לתת לך סטירה.. אם לא טוב לך אם הילדים את מוזמת לצאת מהמקום שאת בו ואו ללכת לחדר להירגע אבל לא להרביץ!

עם*

שואל השאלה:
פעם דחפתי את אחיינית שלי מחוץ לחדר והיא קיבלה מכה בכתף. שוב ושוב ביקשתי ממנה לצאת, והיא לא שמה עליי.
וזו הדרך להבהיר להם שיש דברים שלא עושים.
לא יודעת מה אתכם ואיזה ילדים אתם מכירים, אבל יש כאלה שפשוט דורשים את זה. הם באים, ומציקים ב*כוונה*! זה כאילו הם אומרים לך בואי ותכעסי עליי.
וזה לא העניין של הפאזל, זה על זה שהם הורסים כשהם יודעים טוב מאוד שאסור להם.