יש כאן עוד *בנים* ביישנים ש(בהמשך פירוט, מי שלא ביישן לא להגיב)

הדבר שאני הכי שונא בעולם זה טיולים והתנדבויות

שואל השאלה:
אני לא יוצא לטיולים חח
היה לנו יום התרמה שמתנדבים לזה אבל לא הלכתי לזה..
אני יותר שונא פעילויות כיתתיות כמו יום ספורט או פעילויות בקבוצות ודברים כאלה

כשהייתי בבית ספר הייתי כזה, עד זמן מסויים היה חבר שהחשבתי הכי טוב בערך והוא היה ניגש אליי כל הפסקה אז הייתי מדבר איתו, באיזשהו שלב ניגשתי לעוד 2 חננות כמוני והתחלתי לראות אותם כל הפסקה, רק נזכרתי מאוחר מדי כי כבר היה י"ב.

אני בת וזה אבל שתדעו שזה חמוד שבן ביישן

שואל השאלה:
אתה בצבא עכשיו? עכשיו אתה כבר לא כזה?

חח אני גם לא יוצא לטיולים וכל החופש לא נפגשתי פעם אחת וזה גם לא מפריע לי

כן אני כזה תמיד בפינה שלי לא מתקשר טוב לאחרים ובשקט כזה אבל כשצריך אותי תמיד אהיה שם

אני בן 21, שירתתי כשנה בצבא ויצאתי בגלל בעיה רפואית בערך.. עכשיו...? אהמ, אני עדיין מופנם, זה פשוט חלק מהאופי שלי נראה לי, אני לא אדם של דיבור ללא משמעות ואם אני מתחבר למישהו זה בד"כ כי יש לנו שיחות עמוקות. אני גם יחסית ביישן אבל כן מנסה להתגבר על הלחץ כשאני צריך משהו ואני יכול לדבר נורמאלי ליד רוב האנשים נראה לי

שואל השאלה:
אה זה לא מפריע לך? אתה מעדיף להיות לבד ובשקט שלך גם בכיתה?
אותי זה קצת מביך חח

העולם שלי שונה משל השאר אני לא מעשן לא שותה ואוהב לשמוע מוזיקה ולחלום בהקיץ לבנות לי את העולם שאני רוצה ולא לחיות לפי העדר אז לא אכפת לי

אני בת, ואני אומרת שבן ביישן וחמוד הרבה יותר הטעם שלי מערס אם ביטחון...

כשאני בכיתה אני די מה שתיארת. סגור וקשה לי להיפתח, אבל אני בעוד מסגרת ששם אני בן אדם אחר לגמרי- החברים שלי מהחוג הזה כמו משפחה בשבילי ואני מצליח לפתוח את עצמי לגמרי איתם, ושאני עם אנשים אחרים פחות.
למרות שהשנה ילדה שנמצאת איתי בחוג הזה עברה לכיתה שלי והתחלתי להיות איתה לרוב ולה בכיתה שלי יש חברות ושני בנים שהם די נחמדים ודרכה לאט לאט הכרתי אותם ואיכשהו אחרי מלא זמן הצלחתי גם להיפתח אליהם. ובסוף שנה כבר הייתי בן אדם אחר לגמרי.
הבעיה העיקרית שלי היא שכשאני ליד אנשים שהכירו אותי כשהייתי ממש סגור (כיתה ו' כזה) אני מרגיש שזה מה שהם עדיין חושבים עליי ואני שוב נסגר בשנייה כמו שהייתי לפני חמש שנים שזה אחרת לגמרי.
וזה לא קל לשנות בראש את הדבר הזה אבל אני מנסה וזה תהליך באמץ לא פשוט ואני מאחל לך שתמצא מסגרת או חוג של משהו שאתה אוהב לעשות וכשאתה תעשה משהו שאתה אוהב אתה תיפתח ואולי תכיר אנשים שאוהבים אותו דבר... ואתה יכול לנסות להכיר אנשים בדרכים אחרות.

ולגבי מה ששאלת על ההפסקות-
מה שאני עשיתי הרבה פעמים זה פשוט לצאת לחצר (לדוגמה) ואצלנו בבית ספר יש שולחנות פיקניק כאלה אז לשבת על אחד כזה ולצייר בחוברת או לשמוע מוזיקה או סתם להיות בטלפון או משהו כזה (או לעשות את זה שאתה יושב בכיתה שלך/ בכיתה שרק אתה בה- איזו מעבדה אולי או כיתת הקבצות משהו כזה...)

מקווה שעזרתי לך❤