7 תשובות
תוציאי את זה מהראש
רק יכניס לך מחשבות רעות והמון חששות
רק יכניס לך מחשבות רעות והמון חששות
לחשוב על דברים אחרים
גם לי הייתה תקופה כזאת, ברמה של הייתי בדיכאון עמוק כי פחדתי מזה, אבל זה עובר תאמיני לי
שואל השאלה:
מקווה מאווד!!
מקווה מאווד!!
אנונימית
להחליף נושא אחר במוח , תיראי סרט טוב או סדרה ואין לך מה לחשוב , זה עובדות ומציאות שלא כל כך את יכולה לשנות חוץ מלחיות בהגינות ובצורה נכונה
וואי כן...זה קורה לי בערך פעם בשנה...השבוע הכי גרוע בשנה הזאת...זה מפחיד אחושרמוטה...זה יעבור לך לבד אל תדאגי פשוט תגידי לעצמך שיש לך זמן עד זה ושזה חלק מהחיים
"המוות הוא כלום בשבילנו, כשאנחנו קיימים, המוות לא, וכשהמוות קיים, אנחנו לא.
כל סנסציה ותודעה נגמרת עם המוות ולכן אין במוות לא עונג ולא כאב" ~אפיקורוס
"הפחד ממוות נובע מהפחד מהחיים. אדם שמיצה את חייו עד הסוף מוכן למות בכל רגע" ~מארק טוואין
"אני לא מפחד למות, הייתי 'מת' במשך מיליארדים על מיליארדים של שנים לפני שנולדתי, ולא סבלתי את האי נוחיות הקטנה ביותר מכך" ~(עוד פעם) מארק טוואין.
ברגע שאת משלימה עם הרעיון הזה שאת הולכת למות מתישהו, את מבינה כמה החיים יקרים לנו, את מנסה לעשות דברים שמסבים לך עונג והנאה ובעיני כל רגע הופך להרבה יותר טוב כשאת מבינה כמה את צריכה להינות ממנו.
בעיני הדבר שבאמת קשה במוות זה הרצון לא להעציב את הקרובים שלך, אבל בהנחה שזה לא מאוד אפשרי, אני חושב שכל אדם צריך להחליט איזו מורשת הוא רוצה להשאיר לאחר המוות. דיברתי לא מזמן עם מישהי כאן על כך שכל אדם ממשיך להתקיים לאחר המוות כאידיאה (רעיון שהולך עם המכרים שלו) בלבד למרות שהתודעה שלו כבר לא קיימת.
אז בעיני משהו חשוב זה לפעול כדי שהאידיאה שלך, מה שיישאר עם האנשים שאהבו אותך, יהיה משהו טוב שאת והם תוכלו להתגאות בהם.
ועוד משהו, לדעתי כדאי שתביני שאין לך מה להתעסק במחשבות על המוות כל עוד הוא ככ לא סביר. אני מנחש שאת עוד מאוד צעירה ובאמת שoverthinking על המוות לא יעשה לך טוב. כולנו נתפסים על זה מדי פעם, אבל אם את מרגישה שאת מתחילה להיכנס לזה חזק אני מציע לך לנסות להסיח את דעתך מהעניין ולשמוע מוזיקה, לראות איזו סדרה, לעשות ספורט או לצאת מהבית. אין לך סיבה לחשוב על זה בכלל, רק צריך להשלים עם העובדה שזה חלק מהחיים ולנסות למצות את החיים שלך כמה שיותר, ומעבר לכך להתעסק עם זה זה לא פרקטי בשבילך וסתם עושה נזק.
כל סנסציה ותודעה נגמרת עם המוות ולכן אין במוות לא עונג ולא כאב" ~אפיקורוס
"הפחד ממוות נובע מהפחד מהחיים. אדם שמיצה את חייו עד הסוף מוכן למות בכל רגע" ~מארק טוואין
"אני לא מפחד למות, הייתי 'מת' במשך מיליארדים על מיליארדים של שנים לפני שנולדתי, ולא סבלתי את האי נוחיות הקטנה ביותר מכך" ~(עוד פעם) מארק טוואין.
ברגע שאת משלימה עם הרעיון הזה שאת הולכת למות מתישהו, את מבינה כמה החיים יקרים לנו, את מנסה לעשות דברים שמסבים לך עונג והנאה ובעיני כל רגע הופך להרבה יותר טוב כשאת מבינה כמה את צריכה להינות ממנו.
בעיני הדבר שבאמת קשה במוות זה הרצון לא להעציב את הקרובים שלך, אבל בהנחה שזה לא מאוד אפשרי, אני חושב שכל אדם צריך להחליט איזו מורשת הוא רוצה להשאיר לאחר המוות. דיברתי לא מזמן עם מישהי כאן על כך שכל אדם ממשיך להתקיים לאחר המוות כאידיאה (רעיון שהולך עם המכרים שלו) בלבד למרות שהתודעה שלו כבר לא קיימת.
אז בעיני משהו חשוב זה לפעול כדי שהאידיאה שלך, מה שיישאר עם האנשים שאהבו אותך, יהיה משהו טוב שאת והם תוכלו להתגאות בהם.
ועוד משהו, לדעתי כדאי שתביני שאין לך מה להתעסק במחשבות על המוות כל עוד הוא ככ לא סביר. אני מנחש שאת עוד מאוד צעירה ובאמת שoverthinking על המוות לא יעשה לך טוב. כולנו נתפסים על זה מדי פעם, אבל אם את מרגישה שאת מתחילה להיכנס לזה חזק אני מציע לך לנסות להסיח את דעתך מהעניין ולשמוע מוזיקה, לראות איזו סדרה, לעשות ספורט או לצאת מהבית. אין לך סיבה לחשוב על זה בכלל, רק צריך להשלים עם העובדה שזה חלק מהחיים ולנסות למצות את החיים שלך כמה שיותר, ומעבר לכך להתעסק עם זה זה לא פרקטי בשבילך וסתם עושה נזק.