אני מתאבדת !?

שואל השאלה:
תנו לי 5 סיבות למה לא לעשות את זה

אמא אבא סבתא סבא אח

את חשובה לאנשים.
זה סיבה מספיק טובה.

יש אנשים שלא יוכלו לחיות בלעדייך אחרכ, ויהיה להם נורא קשה להמשיך הלאה בלעדייך. וכי החיים הם פשוט סימולציה של דברים רעים שבסופו של דבר גם להם יש סוף. אז תחיי רק בשביל האפשרות שיגיע אלייך הטוב הזה והתקופה הרעה תגמר 3>

החיים יפים
זאת תקופה שתעבור
החיים האלה לא סתם ניתנו לך במתנה
אולי המוות יותר גרוע מהחיים
אף אחד לא רוצה שתמותי

את מוזמנת לשלוח פרטי ולדבר על הכל

תקופה רעה היא לא חיים רעים.
יש יותר מה להרוויח מאשר לאבד
את חזקה!

1 . את מוותרת לעצמך ומפסידה את כל מה שיכולת להיות
2 . את יכולה להרים את החיים שלך יותר גבוה ממה שאת חושבת ואת פשוט עוצרת את עצמך
3 . את כבר חיה אז למה לא לנצל את זה עד הסוף ?
אין לי 4 ו5 כי זה דיי אומר את כל מה שרציתי

1. גם אם עכשיו רע לך בעתיד יהיה לך טוב
2. בטוח יש לך חברים שיהיו עצובים אם תתאבדי תחשבי עליהם
3. ההורים שלך והמשפחה שלך יהיו עצובים
4. תראי 13 סיבות זה יראה לך כמה שזה משפיע על אנשים אחרי שמתים וכמה שתתחרטי
5. כל אחד הוא נשמה ואת חשובה לי ואת מוזמנת לדבר איתי בפרטי, אוהבת

חלילה החיים מתנה.

כי את מפחדת למות בגלל האינסטינקט הבסיס של האדם

כי לכולם קשה לחלק יותר לחלק פחות
ולהתאבד זה לא הפתרון
זה לברוח
תני סיבה אחת שכן
סיבה אחת שלא נובעת מפחדנות ועצלנות
כן זה פחדנות אומר לך בתור בנאדם שניסה פעם להתאבד
רק ברגע לפני שזה קורה את מבינה כמה זו טעות ואז זה מאוחר מדי
את ץורידי לעצמך כאפה שתעיר אותך על החיים ותתחילי לשנות דברים ולעשות לעצמך טוב
ותשלחי הודעה

זה תקופה שתעבור לא משנה מה קורה אל תהרסי לך את החיים יש אנשים שאוהבים אותך
החיים זה מתנה כל מה שקורה זה לטובה ויש תקופות לא טובות אבל הן עוברות
אם את צריכה מישהו לדבר אז אני פה בכיף❤

אין כלום אחרי המוות כלום את לא רוצה להגיע לשם תאמיני לי ויש לך פה כלכך הרבה אנשים שאוהבים אותך גם אם את לא יודעת עליהם הם קיימים וברגע שתיתאבדי את תהרסי אותם ותישברי להם את הלב ואין כלום אחרי המוות אפילו לא חושך תחשבי שלרגע את קיימת ורגע אחרי לא בדיוק כמו מכבים מתג אין אור עד שמדליקים אותו אבל בהתאבדות אי אפשר להרים את המתג בחזרה שמתחרטים ויש לך את כל הסיבות בעולם להמשיך לחיות החיים הם מתנה תחשבי שאלפי דורות של צירופי מקרים הובילו לכך שההורים שלך יפגשו ויצרו אותך מתוך מליוני תאי זרע שיכלו להיבחר במקומך ואותו דבר חל על אבות אבותיך אז אל תגידי לי שאין לך סיבות לא להתאבד הסיכוי שלך להיוולד הוא 1 ל1000000000000000 ולא היה מקום לעוד אפסים למספר.

היי..אני כמישהי שהיו לא מחשבות אוזניות פגעתי בעצמי למשך זמן הבנתי שזה חא יתן לי כלום וכמעט התאבדתי.
אבל הבנתי שזו תקופה שתעבור..והיא עברה
תחשבי על ההורים,חברים,סבא סבתא אחים
יהיה להם כלכך קשה בלעדייך
תראי את הסרטון הזה

https://youtu.be/iqwfj5zij6k

ואם את רוצה אשמח לדבר איתך בפרטי

1 זאת רק תקופה קשה
2 הכל עובר
3 המשפחה שלך
4 החברות שלך
5 העולם מקום נפלא רק צריך לדעת במה להתמקד
6 יש מלא אנשים שאוהבים אותך ושאכפת להם ממך
7 למה שתעשי את זה? למה שתקחי לעצמך את החיים בגלל תקופה קשה? אל תעשי את זה לעצמך

היי אהובה! אני כל כך מבינה אותך כי אני גם הייתי במקום דומה. את בטח מרגישה עכשיו שהדבר היחיד שאת רוצה לעשות זה להפסיק את הסבל הנוראי שאת מרגישה. לפעמים מרגיש שזה חס וחלילה המוצא האחרון כי החיים כל כך מציפים בקשיים ולא רואים דרך אחרת שיכולה להוציא אותנו מכל הכאב. כשאני הייתי במקום הזה, הרגשתי שזאת האופציה היחידה ובאמת רציתי לעשות את זה. אבל משהו מנע ממני- התחושה שאולי שי סיבה לזה שאני בחיים. שאני לא פה סתם. הרי אם אני פה סתם בלי סיבה, אז למה זה קריטי שאני אספיק להיות פה? הרי אם יש דבר חסר משמעות אז מה הבעיה שהוא יפסיק להתקיים? ובהתחלה ככה ראיתי את החיים שלי ולכן רציתי לסיים אותם (בנוסף לעוד סיבות ולא פשוטות). אבל התחושה הזו שאולי כן יש סיבה, שאולי מישהו שלח אותי לעולם בשביל תפקיד מסוים, עצרה בעדי. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שהחיים שלנו לא נוסעים ולא מובילים לשום כיוון. שאנחנו תקועים במקום, בלי תכלית, ריקים. ובנוסף לזה, קורים כל כך הרבה דברים לא פשוטים שמעמידים אותנו מול השאלה- למה להמשיך? אם אין תכלית וגם ככה קשה לי, אז מה הסיבה כן להישאר פה? אני אוהבת לתת את הדוגמא של הרכבת כדי להמחיש את העניין. תחשבי על בן אדם שעולה לרכבת בלי שום מטרה להגיע ליעד מסוים. מוזר לא? בהחלט לא שגרתי, אבל אם הוא טוען שהוא עולה כי הוא נהנה הנוף, הוא נירגע, זה נותן לו זמן לחשוב, נוח לו ונעים לו, אז עוד איכשהו אפשר להבין שהוא עושה את זה בתור תחביב קצת לא שגרתי. אבל אם לא יהיה לו נעים, הנוף לא ימצא חן בעיניו, והמושבים לא יהיו נוחים, הגיוני שהוא ימשיך בנסיעה הזו? הרי היא לא מובילה לשום כיוון ואין לה תכלית חוץ מהנאה, ועכשיו גם אין הנאה, אז הגיוני שהוא ירד מהרכבת. אבל מה עם שאר הנוסעים? להם יש מטרה להגיע למקום מסוים. הגיוני שמישהו מהם ירד לפני התחנה שהוא צריך רק כי הנוף לא הכי יפה בעיניו? או כי הצבע של המושבים לא מספיק יפה בעיניו? לא, כי לא בשביל הנסיעה הוא מגיע, אלא בשביל היעד. ואם הוא נהנה מהנסיעה, אז בכלל מעולה, אבל לא בשביל ההנאה הוא נוסע, אלא בשביל היעד. הרבה פעמים בחיים שלנו, אנחנו כאילו נוסעים ברכבת. אבל רבים מאתנו לא יודעים לאן. לא תמיד שואלים שאלות, וזורמים וממשיכים עם החיים כי ככה כולם עושים. אבל האם זה הגיוני לא לדעת למה אנחנו חיים ולזרום? ניראה משוגע לחשוב על בן אדם שעולה לרכבת בלי שום יעד ברור שעליו הוא רוצה להגיע, אבל מה איתנו? שהרבה מאיתנו חיים לא רק נסיעה ברכבת בלי תכלית, אלא חיים שלמים בלי לדעת למה אנחנו פה! כשאין סיבה חוץ מהנאה לנסוע ברכבת, אז כשההנאה כבר לא קיימת, אין באמת סיבה להישאר עליה. וככה זה גם בחיים שלנו אם אנחנו נוסעים ברכבת של החיים כי נחמד לנו, כי אנחנו נהנים וזאת המטרה, אז כשיהיה קשה וכבר לא נעים, לא נרגיש שיש לנו סיבה להיות פה. אבל אם אנחנו חיים עם מטרה אמיתית, עם יעד מסוים שהרכבת אמורה להוביל אותנו עליו, אז גם אם יהיו קשיים בנסיעה, נוכל להכיל אותם כי יש לנו לאן להגיע! כי הנסיעה שווה את זה! וזה ייתן לנו כוחות להתמודד איתם. וביחד עם האנשים הנכונים, העזרה התאימה, והמוטיבציה להגיע למקום טוב יותר נוכל להצליח להתגבר. ולרכבת של החיים שלנו יש יעד. לא באנו לפה במקרה ובלי סיבה הגיונית. יש בורא לעולם, והוא ברא כל אחד ואחד מאיתנו עם תפקיד ועם שליחות. ה' לא זרק אותנו לעולם ואמר לו תתמודדו לבד. אלא הוא נתן לנו ספר חוקים, הוא נתן לנו את התורה והמצוות. ובנוסף לזה, לכל אדם יש תפקיד אישי משלו שהוא צריך להגשים בחייו. כלומר, לסייע לאחרים במקום שהוא מרגיש שליחות וששם הוא יכול לסייע בין אם זה שליחות עם ילדים, עם מבוגרים, עם חולים, ועוד. לכל אדם יש את המסלול שלו בחיים להגיע לתיקון שהוא התכלית שלנו פה. והתורה והמצוות משרתים ועוזרים לנו להגיע לתכלית הזו. יש אנשים בשביל לקיים את התיקון שלהם, הם צריכים להתמודד עם מחלה, או עם הורים קשים, או עם מום כלשהו, ועוד, ויש כאילו שצריכים להיות במשפחה חמה וטובה, בריאות איתנה, וקשיים מסוג אחר. המטרה שלנו בחיים היא לתקן את הנשמה שלנו וככה להגיע לחיי נצח בעולם הבא. אנחנו צריכים להתמודד עם הקשיים שלנו ולהוציא מהם את הטוב ביותר כי זה מה שה' רוצה מאיתנו וזה חלק מהתיקון שלנו פה. כל עוד אנחנו רחוקים מתורה ומצוות, אנחנו מאפשרים לרע להיכנס. משהו בתיקון שלנו בעולם לא שלם ולכן נרגיש ריקנות, חוסר תכלית, שהם גם בסיס לבעיות נפשיות בהרבה מקרים. חוסר התכלית הזו, תגרום לנו להרגיש שאנחנו נוסעים ברכבת של החיים בלי סיבה, ולכן כשהנסיעה תהפוך לקשה, לא יהיה מה שיחזיק אותנו ויגרום לנו לרצות להישאר בה. ובהמשך למשל הרכבת, מה היית חושבת על אדם שעלה על רכבת, ומנסה בזמן הנסיעה למצוא סיבות למה הוא שם- "אם אני כבר פה אז אני אהיה פה בשביל הקפה שיש בתחנה הבאה" או " טוב אם אני כבר פה אולי אני אוכל למצוא חבר'ה נחמדים". מה הדבר הראשון שישאלו אותו- אבל למה עלית מהתחלה לרכבת? למה רק כשאתה עליה אתה מנסה למצוא סיבות לכך? וגם זה מזכיר את החיים שלנו, אם אנחנו כבר פה אז בואו נמצא תחביבים נחמדים, בואו נחפש כל מיני מטרות כמו ללמוד שפות, להכיר אנשים, להראות טוב, ועוד. אבל רגע, למה באנו לפה מהתחלה? אין שום בעיה בתחביבים ובדברים שעושים לנו טוב, וזה בסדר אם אדם ירצה להנות מהנסיעה שלו ברכבת, אבל צריך לזכור שזו לא התכלית וגם חשוב לעשות את זה בורה נכונה ומותרת ולא לרדוף אחרי דברים ריקים שלא יתנו לנו כלום. ה' הביא אותנו לפה עם דרך ברורה. והשאלה האם אנחנו בורחים ללכת בה ולקיים את רצון ה', או להסתפק בהנאות רגעיות וחלקיות שלא יתנו לנו סיפוק ממושך. והייתי כל כך רוצה בשבילך שתזכי לחקור את האמת וללכת לפיה. אני לא אומרת לך אפילו להאמין לי, את יכולה לחקור בעצמך. ואני בטוחה שאם תחקרי לעומק תמצאי שיש סיבה לחיים שלך, ושל כל אחד שחי. מי שאין סיבה לחייו, מי שסיים את התפקיד שלו, כבר לא יישאר פה בעולם. אבל את פה ברוך ה', וזה אומר שיש לך עוד מה לתקן! ואת יכולה להוציא מהחיים שלך כל כך הרבה, את יכולה להיות מאושרת באמת, לחיות עם סיפוק אמיתי וגם להעניק מעצמך לאחרים, לשנות להשפיע, ולעשות את התפקיד האישי שלך. אולי עכשיו את מרגישה שהכל מעורפל ולא ברור, אבל כשתשאלי, כשתחקרי, תביני שיש תשובות לכל שאלה שעולה על דעתך, ושאנחנו פה מסיבה מסוימת (את יכולה לדבר עם לב לאחים כדי לשאול שאלות בנושא הם ממש עוזרים. זה מספר של אחת השלוחות 03-6145000 ויש עוד באינטרנט) אל תוותרי על החיים שלך ועל התכלית שלך בעולם. כי את אפילו לא מבינה כמה טוב את יכולה לעשות ולהוציא מהם. בנוסף לכל זה, חשוב לא פחות להבין מה מקשה עליך. האם זה משהו בבית? האם זה חברות? האם זה עיוותי חשיבה שגורמים לך לראות דברים בצורה לא נכונה וזה מקשה עליך? האם זה חוסר איזון? או אולי תחושה שהחיים כבדים ונמרחים? תביני ממה זה נובע, ואז תיראי איך את יכולה לפתור את העניין. אני כמובן פה תמיד ואשמח לעזור! וכמובן שחשוב שתפני למישהו שיכול לעזור לך כי קשה מאוד להיות בתוך כל הקושי הזה לבד. אולי ליועצת אם את עדיין בבית ספר, אולי לחברה טובה, אפילו לערן שעוזרים סיוע ראשוני נפשי והמספר שלהם הוא 1201 (הם ממש מקסימים ואכפתיים!). תעזרי לעצמך, תקדמי את עצמך מהמקום בו את נמצאת. אל תישארי עם זה לבד! תנסי למצוא את המקור לבעיות ולהיעזר במי שיכול להבין גם דברים שאולי בעצמך כרגע קשה לך להבין. ונכון שאמרתי שתחביבים זו לא בהכרח הסיבה שלשמה באנו לעולם (ולפעמים כן אם אנחנו יכולים להשתמש בתחביב מסוים לתיקון שלנו) אבל כמובן שאין שום דבר פסול בלהשתחרר, לעשות משהו שנותן לך תחשוה טובה ושמחה- נגינה, כתיבה, טיול, קריאה ועוד. זה יכול לעשות לך קצת טוב יותר ולתת לך קצת זמן לעצמך בתוך כל הקשיים שאת חווה. אני גם רוצה להגיד לך שמי שנפטר זה כל כך קשה למשפחה שלו שאת אפילו לא מבינה כמה. ואני בטוחה שאת לא רוצה שהמשפחה שלך והקרובים שלך יסבלו כל כך. בת דודה שלי נפטרה לפני כמה ימים והיא הייתה ממש צעירה והמשפחה הקורבה שלה נראתה בשבעה כאילו היא לא יודעת מה לעשות עם עצמה. כל אחד ניראה כל כך אבוד וכאוב. וכשמדובר בחס וחלילה התאבדות, זה עוד יותר קשה כי יש את החלק של ההאשמות, ושל התחושה שלא עוזבת שאומרת "לא עשינו מספיק כדי לעזור" שיכול להיות שזה גם נכון, אבל עדיין זה כל כך קשה. וגם במבט של אמת, כל עוד לא סיימת פה את התיקון שלך, לא באמת תוכלי להרגיש גם במוות שלוה ושמחה ותצטרכי להמשיך את התיקון במקום אחר- גלגול אחר, או חס וחלילה ניקוי בעולם העליון ועוד. כלומר הכאב לא נעלם אחרי כך, אלא ממשיך במישור אחר ולפעמים בצורה כואבת יותר. באמת אכפת לי ממך, ואני הכי רוצה לטובתך ולכן אני אומרת לך את כל זה. אני מקווה שהתשובה לא הייתה כבדה מידי ושהצלחתי לעזור. אני מאחלת לך שלאט לאט ובקצב שלך תתקדמי למקום הנכון, תמצאי את הדרך הנכונה, את האנשים הנכונים שיעזור לך, ושתזכי לשמחה אמיתית כי גם אם עכשיו זה ניראה כל כך רחוק, זה יכול לקרות ואם קצת מאמצים וחיפוש במקומות הנכונים זה עוד יקרה! ואני אומרת לך את זה מניסיון. אפשר לצאת מזה, ואפשר להגיע למקומות אדירים אחר כך.
אוהבת המון ופה בשבילך!

שלום יקרה
נשמע שאת סובלת מאוד ומרגישה כנראה חסרת אונים עד כדי ייאוש, מצד אחד נראה שקשה לך להמשיך לחיות כך וחושבת אולי להתאבד ומצד שני נראה, שלמרות כל הקשיים והסבל עדיין יש בך איזשהו חלק שמחפש סיבות למה כן להמשיך לחיות, זה כנראה התלבטות קשה ומורכבת...
אני מתאר לעצמי מה עברת עד שהגעת למחשבה שאולי עדיף לסיים עם הכל, זה בהחלט נשמע קשה מאוד ובלתי נתפס.
נראה גם שהקושי כ"כ גדול עד שלא מצאת את המילים להביע ולתאר את המצב, וכל מה שאת מבקשת זה, חבל הצלה בדמות סיבות למה כן להמשיך לחיות.
יקרה, אני מקווה שאת בסדר ולא קרה לך כלום, אני מזמין אותך לשתף לפרוק ולהתייעץ בצ'ט (אנונימי) של עמותת סה"ר שמופעל ע"י מתנדבים בכל יום חוץ משישי בין תשע בערב לחצות, ואולי יחד נוכל למצוא דרכים לעזור ולהקל עלייך...
מחכים לך עוד הערב...
מתנדב סה"ר
https://sahar.org.il/

אם תחליטי להתאבד את תפסידי עוד כל כך הרבה דברים ולמה? בגלל תקופה רעה שברור שתעבור גם אם זה לא נראה ככה .