27 תשובות
אתמוך באבא תלוי במה קרה, בלי קשר לקב"ה אבל גם באח, אחרי הכל הוא אחי.
הייתי בעד שלום בית.
לא אתן לדת להפריד בין אב לבנו, אם זו מהות הדת בעינהם ולזה היא גורמת אז זה אומר הרבה.
שואל השאלה:
חתיך ביום חתיך בלילה, ובנוגע לאבינו שבשמים ומישהו שמורד בו? (אפילו שהוא יטען שהוא "אח" שלך, בגלל שהוא גם יהודי.)
שואל השאלה:
.i dont know, מטרת הדת - היא לא להבדיל בין אב לבנו, אבל יש מצב שבן מורד באביו וצריך להתייחס לאותו אחד בהתאם.
תוצאה, לכל דבר יש סיבה.
אם אחי "ימרוד" באבא שלי ככל הנראה שתהיה חזה סיבה.
אי אפשר להשוואות את המשפחה לאלוהים.
משפחה ודת זה לא אותו דבר.
ואדם ששם את הדת לפני המשפחה שלו הוא אדם שלפי דעתי מפספס את עיקר החיים.

מקווה שתצליח להבין.
שואל השאלה:
אם את לא יודעת, הקב"ה - הור אבינו שבשמים ובור שהוא יותר חשוב מהמשפחה שלנו? הוא ברא את כולנו, גם הם הורנו וכולם חייבים בכבודו. הוא מלך העולם.
ממש לא מסכים איתך
החורבן היה על שנאת חינם ועל דברים שבין אדם לחברו דור הפלגה באחדות שלהם הצליחו לעשות הרבה.... אין מציאות כזאת שאתה צריך לבחור בין אבא לבן כל יהודי הוא עולם ולכל אחד צריך לתת את כל הלב והנשמה
אגב זה גם רצון האב.
אנונימי
שואל השאלה:
בדיוק, החורבן היה על שנאת חינם ולא על שנאת מצוה, כגון אלאה שנאמר עליהם ""הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט? - תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים - לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי" (תהלים קלט, כא- כב). שנאה - שהיא שנאת של מצוה - אתה לא יכול לקרוא לה "שנאת חינם".

ובפרט, זה נאמר על שמישהו מכחיש אחד מעיקרי האמונה, כחל יהודי חייב להאמין בהם:
"כאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.

וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" (הקדמת הרמב"ם לפירושו בפרק "חלק" במסכת סנהדרין).
הקבה הוא לא אבא שלי, מי שהביא לי את החיים שלי אלו לא אחרים מאשר ההורים שלי.
ההורים שלי הם מספר ראשון אצלי, לא קבה ולא "אבא בשמיים"
בשבילי מלך העולם הוא אבא שלי ומלכת העולם זו אמא שלי.

ברא את כולנו? נתן לנו חיים? זו התפיסה שלך. זה שאתה מאמין בזה לא אומר שזה הגיוני או אמיתי.
שואל השאלה:
בטח שזה אמיתי. קודם כל, זה מופיע בתורת ה'. דבר שני, ברור שחיים - זה דבר רוחני - כך ההורים שלך לא יכולים לתת לך נשמה, אפשר לקבל אותה רק מאת הקב"ה (וגם דברים אחרים). למה שהאדם מת - אז רק הדברים הרוחנים מסתלקים ממנו, אבל הגוף עדיין קיים? (הקב"ה לוקח את שלו) בלי נשמה - הגוף לא חי.
עד כאן הסבר פשוט, נביא מקורות:
"תנו רבנן: שלשה שותפין יש באדם: הקב"ה ואביו ואמו .אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים וצפרנים ומוח שבראשו ולובן שבעין, אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ושערות ושחור שבעין והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וראיית העין ושמיעת האוזן ודבור פה והלוך רגלים ובינה והשכל, וכיון שהגיע זמנו להפטר מן העולם - הקב"ה נוטל חלקו, וחלק אביו ואמו - מניח לפניהם" (נידה לא עמוד א).
אתה כנראה לא קורא עד הסוף- זה שאתה מאמין בזה לא הופך את זה לאמיתי.
אתה מתבסס על עובדות שקשורות בתורה, אוקיי ו..?
אמיתי? לא בהכרח.
אתה כותב הרבה שטויות כדי להעצים את זה שכולם צריכים להאמין בדברים כאלו, זה די כפייה דתית.
תבין שיש אנשים שלא מסכימים ולוקחים את התורה כשטות.

וההורים שלי בעיניי מלכי העולם. אתה יכול לקבל את זה ואתה יכול גם לא. לא משנה כמה ציטוטים או "עובדות" תביא זה לא ישנה את זה.

וסיימתי לענות לך, וסיימתי לתת יד לכפייה הדתית שלך.
אתה יוצא מנוסח השאלה.
שואל השאלה:
"אתה כותב הרבה שטויות כדי להעצים את זה שכולם צריכים להאמין בדברים כאלו, זה די כפייה דתית."
-אני לא כותב "שטויות, (עפר לפיך!), אני כותב דברי תורה. וכן, כולם חייבים להאמין בזה, וחסר למי שלא. שמעתם אותי?!


"תבין שיש אנשים שלא מסכימים ולוקחים את התורה כשטות."
-את מצייגת את זה כאילו שאני צריך לקבל את זה כדבר נורמלי. זה לא, אותם אנשים הם כופרים - והם אמרוים לקבל יחס בהתאם, כפי שצריך להתנהג עם הכופרים. שלא יגידו אחר כך שמתנהגים איתם "לא יפה", כי זה מה שמגיע להם...
מי שמבזה את התורה - יתבזה: "רבי יוסי אומר: "כל המכבד את התורה - גופו מכובד על הבריות, וכל המחלל את התורה - גופו מחולל על הבריות" (פרקי אבות, פרק ד, משנה ו).
תקבל את זה שיש אנשים שמאמינים שדברי תורה זה לא אחר משטויות.
תאמין במה שאתה רוצה, אל תכפה.
אנשים כמוך רק מכערים ומדכאים את הדת.
איש איש באמונתו יחייה.

הדיון נגמר.
שואל השאלה:
.i dont know, אני אל אמור לקבל את זה, אני אמור להקיע את האנשים כאלה (לא רק את הדעות שלהם, אלא אותם בעצמם):
"וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.

וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" (הקדמת הרמב"ם לפירושו בפרק "חלק" בסמכת סנהדרין).

"תאמין במה שאתה רוצה, אל תכפה."
-אמונה בתרוה היא מחובית, זה לא רשות, זה חובה.

"אנשים כמוך רק מכערים ומדכאים את הדת."
-אנשים כמוני מגינים על כבדו הדת מפני אנשים כמותך ועושים קידוש השם, כי הם לא נותנים לאנשים ריקים להגיד שתורה זה "שטויות" (עפר לפיהם!)

"איש איש באמונתו יחייה."
-אין דבר כזה. הפסוק אומר "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב, ד) ואין לך זכות לעוות את זה.
כמובן שאני אתמך באבא אבל אני אנסה לקרב את הבן לאב
בין אם זה בדרכי נועם אם זה לא כל אחד מה שהוא צריך וכך אני משתדל לנהוג כלפי אבינו שבשמים
אם האח לא בסדר כמובן שאתמוך באבא
שואל השאלה:
winter girl (:, ובנוגע לאביך שבשמים?
כל מקרה לגופו. אותה התשובה גם ביחס לקב"ה
הייתי 100% תומכת באח שלי
שואל השאלה:
supermoon, ביחס לקב"ה לא ברור לך שהוא (הקב"ה) תמיד צודק?
הייתי בעד האבא בשני המקרים
לא
אין כאן בעד ונגד
כמובן שאני אתנגד לדעות הזרות של האח
אבל להתייחס רע לאנשים רעים לעולם לא הפך אותם לטובים...אז הדרך היחידה להחזיר אותו לדרך הטובה היא רק בסבר פנים יפות ולא בצעקות וביקורות,כי זה רק ירחיק אותו יותר.
שואל השאלה:
הגבר של חייך❤, ובנוגע לאביך שבשמים?
וואי בול הסיפור שלי אנונימית וגם לי יש אחות בת שנתיים ואח בן שש שלמדו ממנו לצרוח שהוא משפיל אותי את אח שלי בן ה13 ואת אימא שלי שלא מוכנה להתגרש ממנו אוף
לא ממש מאמינה בו, אז באח (אם היה לי)