סבתא שלי לא אוהבת אותי

אני לא צוחקת. היא תמיד אומרת לי שהשיער שלי מכוער ואני צריכה לעשות החלקה (אני מתולתלת) אבל תמיד מחמיאה לאחותי. היא תמיד מביאה לאחותי מתנות וקונה לה מלא מלא דברים וכדי לשפר את ההרגשה שלי אחותי אומרת שהיא הביאה את זה לשתינו אבל בתוך תוכה היא יודעת שזה לא בשבילי.
גם סבתא שלי תמיד שוכחת את השם שלי אז היא אף פעם לא קוראת לי בשם היא פשוט אומרת: את (לא שהיא מדברת איתי כל כך הרבה). דיברתי על זה עם אמא שלי ואחותי אבל הן אומרות שאני סתם מדמיינת וזה לא בכוונה.
זה ממש ממש פוגע, חשבתי שסבתות אמורות לאהוב את כל הנכדים שלהם אבל כנראה שאצלי זה לא ככה.. אני באמת לא יודעת למה היחס הזה מגיע לי היא אפילו לא מדברת איתי בכלל היא רק פונה לאחותי ולי היא לא אומרת כלום, רק כשהיא צריכה משהו. אני לא רוצה להישמע מפונקת נגיד בקטע של המתנות אבל לדעתי זה לא הוגן שהיא מביאה לאחותי הרבה מתנות לי כלום ברמה שאחותי ריחמה עליי והביאה לי חלק מהמתנות שלה אפילו שסירבתי. מה לעשות? למה זה מגיע לי