אחי התאום פיתח הפרעת אכילה ואני מפחדת שזה בגללי..

לפני שנה בערך שנאתי את עצמי ואת הגוף שלי, התאמנתי כל יום, אכלתי כמו ציפור היום וחשבתי רק על אוכל ואימונים אוכל ואימונים, עד שבסופו של דבר זה השתלט עליי לגמרי והרגשתי אפילו נורא יותר ממה כשהרגשתי כשהתחלתי את כל התהליך. אחי ראה אותי ותמיד צחק איתי על מה ואיך שאני אוכלת, ותמיד אמרתי לו (הוא היה קצת מלא באותה התקופה ורצה ממני עצות) "תשמע, בסך הכל תאכל בריא ותעשה ספורט כשתוכל, אל תגזים, והמשקל העודף ירד" וכמובן שאני עצמי לא הלכתי בדרך הזו. עכשיו אני במצב הרבה יותר טוב ונפרדתי מכל ההרגלים האלו, אני אוהבת את הגוף שלי וחיה בדרך שלי ואני שמחה ככה- אבל אחי.. הוא התחיל לפני כמה חודשים להתאמן ומאז הוריד 20 קילו כבר והוא גבוה מאוד ככה שהוא במשקל מאוד לא בריא, הוא כמעט ולא אוכל ורק בוכה על זה שהוא רעב אבל לא מצליח לאכול. אני מחבקת אותו ולא יודעת מה עוד לעשות ואיך לעזור לו.. אני לא רוצה שהוא יגמור כמוני לפני שנה..