נמאס לי כבר לגור בבית.

כשאני אצל אמא שלי היא כל הזמן רבה איתי, כל הזמן היא מתעצבנת ולא נותנת לי לנשום.
כל פעם שאני לא מרגישה טוב או שאני ממש סובלת מכאבים חזקים אז היא אומרת שאני מקצינה וסתם אני עושה את עצמי והיא לא מבינה שאני סובלת, נגיד שאני לא מרגישה טוב ממש ואני לא מסוגלת לקום מהמיטה היא מכריחה אותי להוציא את הכלבה כי אין לה כוח להוציא אותה, כשאני רוצה לבשל משהו היא לא מסכימה לי כי היא לא רוצה שהמטבח חס וחלילה יתלכלך.
כשאני אצל אבא שלי הוא גם כל הזמן רב איתי ומאשים אותי בדברים שאני לא עושה וכל הזמן כועס עליי.
אם נגיד הרגע הגעתי אליו לבית הוא יכריח אותי לקפל כביסה, יכריח אותי לבוא לאנשים שלא בא לי ללכת אליהם,לפעמיים שהוא מביא אורחים שאני לא אוהבת אז אני הולכת להיות לבד ואז הוא מתעצבן למה אני לבד ולמה אני לא איתם.
אם אחיות שלי עושות משהו לא בסדר הוא ישר מאשים אותי ומתעצבן עליי וצועק עליי.
בואו נוסיף את העובדה שאין לי חברים וזה כבר נשהו שמעיק עליי ורק ההורים שלי מוסיפים לי על המועקה עם ההתנהגות שלהם
ודיי כבר אין לי כוח יותר, אני עוד חודש מתחילה שירות לאומי ואני לא רוצה דירת שירות כי לא בא לי לגור עם עוד אנשים.
אני רוצה לגור לבד, אני שונאת אנשים.
בא לי לגור בדירה שיש בה רק מטבח וסלון ומצידי לישון על שק שינה בסלון לבד..
אין לי כוחות יותר לריבים האלה עם ההורים נמאס לי שהם לא מבינים אותי, לא מבינים את הכאב שלי, לא מבינים איך אני מרגישה .
מה אני יכולה לעשות?
איפה אני יכולה למצוא דירה קטנה שלא תעלה לי המון כסף בחודש?
אני חא הולכת לבקש כסף מההורים שלי בשבעל זה.
אני רוצה כבר להסתדר לבד לא רוצה אנשים לא רוצה עזרה כלכלית מאף אחד.
אני אבשל לעצמי אני אדאג לעצמי.