אהבה זה צורך אגואיסטי. נכון?

כן, אבל גם רצון להעניק למישהו אחר

הכל אגואיסטי במידת מה

כדי להרגיש טוב עם עצמנו?
מזה כל השאלות האלו ביום האהבה חח

יש שתי סוגי אהבה תלוי למה את מתכוונת

שואל השאלה:
בטח שכן, את רוצה לאהוב מישהו, כדי שישלים אותך, כדי שאת תיהיהי שמחה, בגלל שזה הדדי לא שמים לב לזה אבל הוא כן המניע לזה

כן , רוצים להרגיש נאהבים, שלאנשים אכפת, שהשארת רושם טוב על מישהו, שמישהו רוצה/צריך אותך /את הקרבה שלך,שחושבים עליך.
זה מעלה לאגו . זה גורם לתחושה טובה עצמית . כולם רוצים להרגיש שלמישהו אכפת מהם ,שהם מושכים...
כמובן שיש גם רצון להעניק אבל זה בעיקר כדי לקבל לדעתי

אז לאהוב זה על אותו עיקרון , כדי לתת למישהו תחושה שהוא חשוב .שהוא צריך אותך. שאתה אוהב אותו למרות כל המגרעות שלו . אולי כי מצפים לתמורה אולי כדי לפצות על בדידות .כדי ליהיות חלק מהנורמה החברתית . כדי להתרבות זה עדיין אנוכי . לאהוב ושיאהבו אותך . אהבה בכללי

נקודה למחשבה- האם יש לנו צורך ורצון באהבה כי זה משמח אותנו או שאהבה משמחת אותנו כי יש לנו צורך ורצון בה? מה בא קודם?
מאחר ומדובר בצורך ביולוגי מולד אז אשאל את אותה השאלה גם על אוכל- האם יש לנו צורך ורצון באוכל כי הוא משמח אותנו או שהוא משמח אותנו כי יש לנו צורך ורצון בו?

שואל השאלה:
יש לנו צורך בלהיות שמחים, מאושרים, וניתן להיות מאושר לבד, בלי אף אחד, ורוב האנשים לא מסוגלים לזה וחושבים שאהבה תגרום להם לאושר, זה כמו שבן אדם יחשוב שכסף יגרום לו לאושר

אם הצורך הראשוני הוא התחושה שמשיגים מעצם הפעולה הזו אז למה זה מגיע דווקא אחרי הפעולה הזו?

כמובן שאתה רוצה לאהוב מישהי כדי שאתה תיהיה יותר שמח , אבל באותו זמן זה לעשות אותה פי כמה יותר מאושרת ממך ושרק החיוך היפה שלה יספיק כדי לעשות אותך מאושר עד הגג. כזאתי שרק לשמוע את הקול שלה יכול לעשות אותך שמח וגם אם תיהיה עצוב להקפיץ לך את המצב רוח.

שואל השאלה:
זה אגואיזם הדדי, אבל ברגע שאחד כבר לא אוהב זה מתפרק, ואז השני שוב מחפש אהבה שתשמח אותו