24 תשובות
שואל השאלה:
שים לב כמה הנפש שלך מתחננת אליך "תתייחס אליי, תשים לב אליי". העצמי שלך מבקש "תשים לב אליי, תתייחס אליי". ואתה כל הזמן רומס את עצמך בזה שאתה שוב שוב ושוב מתייחס ל"גיים', ולמועדנים.
מה אתה מדבר על מועדונים? זה נטישה של הנפש שלך. באמת. זה לא קשור אליך בכלל. זה לא שייך אליך בכלל. זה לא אתה. אתה מדבר איתי כמו מישהו אחר. תסתכל רגע על המקום שלך זה לא קשור, זה לא יתן לך שום דבר בחיים.
המונחים של "גיים", ו"מיסטרי" התחום הזה - תפסיק לקרוא אותו. זה רק פוגע בך יותר. אתה משווה את עצמך לאנשים שיש להם היסטוריה אחרת, עולם רגשי אחר. הנפש שלהם בנויה בצורה אחרת. הם יכולים לגשת לבחורות במועדונים. הם יכולים לצאת למועדונים. הסבל שלהם או ההדחקות שלהם פחות מורגשות.
אתה משווה את עצמך לאנשים ששונים ממך כמזרח ומערב ואתה כל הזמן סובל בגלל זה, וזה לא שייך לך. לא מועדונים, לא גיים, לא בחורות, לא מעשנים ולא כל מה שסיפרת לי. כל העולם הזה שאתה מתחבר אליו כל כך, קורא עליו כל כך. האנשים האלה עם הערך המדומה, האשלייתי הזה שאתה תופס אותם כ"גדולים", כמו המיסטרי בגלל שהוא שכב עם כל כך הרבה בחורות אז אתה מעריך אותו, או כל מיני אנשים שאתה נותן להם ערך... זה לא ערך אמיתי. תפסיק עם זה כבר.
ותפסיק לקרוא דברים על גיים. לך תקרא על אנשים שהגיעו לשמחה אמיתית מבפנים. תקרא ערך אמיתי, זה לא אנשים שמבחינה חיצונית הם טובים עם בחורות או לא, תפסיק להשתעשע עם זה. זה למה אתה סובל. כי אתה נוטש את עצמך בזה שאתה משתעשע ומתעסק עם כל החומרים האלה שלא קשורים אליך בכלל, ואתה מצפה מעצמך להיות כל כך תותח בלי שאתה שם לב ב"גיים" ולדעת להצליח עם בחורות ומועדונים וכל הדברים האלה - זה לא בשבילך בכלל.
אתה, יש בך כל כך הרבה שפלות - למה שלא תתייחס אליה? עזוב את זה. זה גם לא האושר, זה לא יביא לך כלום. לאט לאט ככל שתעשה עבודה עם עצמך אתה גם תגיע למצב שיש לך בחורה בחיים וזוגיות וכל מה שאתה רוצה. אבל זו לא המטרה, זה לא הביטחון. זה לא נותן כלום.
שים לב כמה הנפש שלך מתחננת אליך "תתייחס אליי, תשים לב אליי". העצמי שלך מבקש "תשים לב אליי, תתייחס אליי". ואתה כל הזמן רומס את עצמך בזה שאתה שוב שוב ושוב מתייחס ל"גיים', ולמועדנים.
מה אתה מדבר על מועדונים? זה נטישה של הנפש שלך. באמת. זה לא קשור אליך בכלל. זה לא שייך אליך בכלל. זה לא אתה. אתה מדבר איתי כמו מישהו אחר. תסתכל רגע על המקום שלך זה לא קשור, זה לא יתן לך שום דבר בחיים.
המונחים של "גיים", ו"מיסטרי" התחום הזה - תפסיק לקרוא אותו. זה רק פוגע בך יותר. אתה משווה את עצמך לאנשים שיש להם היסטוריה אחרת, עולם רגשי אחר. הנפש שלהם בנויה בצורה אחרת. הם יכולים לגשת לבחורות במועדונים. הם יכולים לצאת למועדונים. הסבל שלהם או ההדחקות שלהם פחות מורגשות.
אתה משווה את עצמך לאנשים ששונים ממך כמזרח ומערב ואתה כל הזמן סובל בגלל זה, וזה לא שייך לך. לא מועדונים, לא גיים, לא בחורות, לא מעשנים ולא כל מה שסיפרת לי. כל העולם הזה שאתה מתחבר אליו כל כך, קורא עליו כל כך. האנשים האלה עם הערך המדומה, האשלייתי הזה שאתה תופס אותם כ"גדולים", כמו המיסטרי בגלל שהוא שכב עם כל כך הרבה בחורות אז אתה מעריך אותו, או כל מיני אנשים שאתה נותן להם ערך... זה לא ערך אמיתי. תפסיק עם זה כבר.
ותפסיק לקרוא דברים על גיים. לך תקרא על אנשים שהגיעו לשמחה אמיתית מבפנים. תקרא ערך אמיתי, זה לא אנשים שמבחינה חיצונית הם טובים עם בחורות או לא, תפסיק להשתעשע עם זה. זה למה אתה סובל. כי אתה נוטש את עצמך בזה שאתה משתעשע ומתעסק עם כל החומרים האלה שלא קשורים אליך בכלל, ואתה מצפה מעצמך להיות כל כך תותח בלי שאתה שם לב ב"גיים" ולדעת להצליח עם בחורות ומועדונים וכל הדברים האלה - זה לא בשבילך בכלל.
אתה, יש בך כל כך הרבה שפלות - למה שלא תתייחס אליה? עזוב את זה. זה גם לא האושר, זה לא יביא לך כלום. לאט לאט ככל שתעשה עבודה עם עצמך אתה גם תגיע למצב שיש לך בחורה בחיים וזוגיות וכל מה שאתה רוצה. אבל זו לא המטרה, זה לא הביטחון. זה לא נותן כלום.
אנונימי
פה המטפל אומר לך רק מה לא לעשות.
אז מה הוא כן מציע לך?
(קשה לקרוא את זה הוא שלילי מאוד)
אז מה הוא כן מציע לך?
(קשה לקרוא את זה הוא שלילי מאוד)
שואל השאלה:
הוא מציע לעשות התבוננות.
והוא צודק, אין מה לעשות חוץ מזה.
הוא שלילי כי הוא כנה. המצב שלי רע
הוא מציע לעשות התבוננות.
והוא צודק, אין מה לעשות חוץ מזה.
הוא שלילי כי הוא כנה. המצב שלי רע
אנונימי
זה נראה שאתה מסכים עם המטפל, ובעצם אתה זה שיכול לדעת הכי טוב מה נכון לך באמת.
אז..
הבעיה הקודמת:
מה שהפריע לך עד עכשיו זה, למרות שניסית לעשות הכל, השתדלת, למדת על זה ואפילו עברת מדינות (וואו),
התאכזבת כל פעם מחדש.
הבעיה הנוכחית:
מה שמפריע לך ברגעים אלו זה לדעת את האמת בבירור בלי היכולת להמשיך להתעלם ממנה ולהתכחש לה.
מה שאתה שוכח זה שהבעיה הנוכחית שלך היא הפתרון לבעיה הקודמת. כמובן שזה מאוד מדכא לגלות את אותה אמת (לא יודעת מה היא, יכולה רק לשער דברים) אתה צריך להבין שמכאן אתה רק תתקדם. השלב הראשוני בלפתור בעיות, הוא להבין מה הן ולהסתכל להן בעיניים. כמו שאתה כבר עושה, צריך אומץ בשבי זה ויש לך אותו.
זה נראה שלמטפל יש תוכנית בשבילך ואתה צריך לשתף פעולה במאה אחוז. הוא אומר לך שוב ושוב שזה לא מה שטוב בשבילך, להמשיך לנסות ולעשות את מה שעשית עד עכשיו. הוא צריך שתרד מזה. הוא צריך אותך פנוי. נקי למשהו אחר.
רק ככה תוכל להתחיל את התהליך שהוא רוצה בשבילך, כמו שהוא אמר "לך תקרא על אנשים שהגיעו לשמחה אמיתית מבפנים", הוא רוצה שתתחיל דרך.
הדרך הזאת נראית לא מעניינת ואפילו מדכאת, אבל זה הדבר היחידי שאתה צריך לראות מול העיניים שלך כרגע.
תתמקד בעבודה עצמית, בלמלא את הנפש שלך עם דברים אחרים אולי לפתוח עסק, אולי לפתח עיסוקים אחרים ותחביבים, כושר, מדיטציות, אני לא יודעת מה רלוונטי.. מה שהמטפל מציע, מה שמתאים.
אחרי התהליך הזה וההתבוננות, תגיע לשלווה עם עצמך ואז מה שרצית להשיג כל חייך יבוא ביותר קלות ואולי גם מעצמו.
הוא ציין שזה גם, לא מה שיעשה לך טוב, בגלל שעד שלא תפתור את העניינים הפנימיים שלך עם עצמך, כל מה שתצליח או לא תצליח להשיג בהמשך לא יהיה שווה ערך באמת ולא יביא אותך לאושר בסופו של יום.
עכשיו, תתמקד במשימות שהמטפל יגיד לך לעשות, תזכור שזה מצב זמני ושזה הפתרון שלך להמשך.
כמובן תעשה את זה רק אם זה מרגיש לך הדרך הנכונה, רק אם אתה מבין למה זה טוב בשבילך. כי בסופו של דבר זה החיים שלך ולא של המטפל ואם זה רק ידכא אותך יותר ויותר ותרגיש מעונה התוצאה תהיה, יותר נזק מתועלת. זה גבול דק ביותר.
מכאן, תשתדל להיות חיובי. כי לדעת את הסיבה לבעייה זה כבר חצי מהפתרון. בפנים אתה יודע שאתה יכול להצליח ולהשיג בסופו של דבר את מה שאתה רוצה ומה שיתן לך שקט נפשי. אתה מכיר את עצמך, אם היית חלש או אם לא היה לך אכפת לא היית מנסה כל כך הרבה דרכים שוב ושוב, כי הרבה אחרים היו מתיאשים במהירות או נעשים אדישים לגבי העתיד שלהם. וגם, לשתף פה את מה שאתה מרגיש זה צעד ענק ולא מובן מאליו.
מאחלת לך בהצלחה. ומאמינה בך.
אז..
הבעיה הקודמת:
מה שהפריע לך עד עכשיו זה, למרות שניסית לעשות הכל, השתדלת, למדת על זה ואפילו עברת מדינות (וואו),
התאכזבת כל פעם מחדש.
הבעיה הנוכחית:
מה שמפריע לך ברגעים אלו זה לדעת את האמת בבירור בלי היכולת להמשיך להתעלם ממנה ולהתכחש לה.
מה שאתה שוכח זה שהבעיה הנוכחית שלך היא הפתרון לבעיה הקודמת. כמובן שזה מאוד מדכא לגלות את אותה אמת (לא יודעת מה היא, יכולה רק לשער דברים) אתה צריך להבין שמכאן אתה רק תתקדם. השלב הראשוני בלפתור בעיות, הוא להבין מה הן ולהסתכל להן בעיניים. כמו שאתה כבר עושה, צריך אומץ בשבי זה ויש לך אותו.
זה נראה שלמטפל יש תוכנית בשבילך ואתה צריך לשתף פעולה במאה אחוז. הוא אומר לך שוב ושוב שזה לא מה שטוב בשבילך, להמשיך לנסות ולעשות את מה שעשית עד עכשיו. הוא צריך שתרד מזה. הוא צריך אותך פנוי. נקי למשהו אחר.
רק ככה תוכל להתחיל את התהליך שהוא רוצה בשבילך, כמו שהוא אמר "לך תקרא על אנשים שהגיעו לשמחה אמיתית מבפנים", הוא רוצה שתתחיל דרך.
הדרך הזאת נראית לא מעניינת ואפילו מדכאת, אבל זה הדבר היחידי שאתה צריך לראות מול העיניים שלך כרגע.
תתמקד בעבודה עצמית, בלמלא את הנפש שלך עם דברים אחרים אולי לפתוח עסק, אולי לפתח עיסוקים אחרים ותחביבים, כושר, מדיטציות, אני לא יודעת מה רלוונטי.. מה שהמטפל מציע, מה שמתאים.
אחרי התהליך הזה וההתבוננות, תגיע לשלווה עם עצמך ואז מה שרצית להשיג כל חייך יבוא ביותר קלות ואולי גם מעצמו.
הוא ציין שזה גם, לא מה שיעשה לך טוב, בגלל שעד שלא תפתור את העניינים הפנימיים שלך עם עצמך, כל מה שתצליח או לא תצליח להשיג בהמשך לא יהיה שווה ערך באמת ולא יביא אותך לאושר בסופו של יום.
עכשיו, תתמקד במשימות שהמטפל יגיד לך לעשות, תזכור שזה מצב זמני ושזה הפתרון שלך להמשך.
כמובן תעשה את זה רק אם זה מרגיש לך הדרך הנכונה, רק אם אתה מבין למה זה טוב בשבילך. כי בסופו של דבר זה החיים שלך ולא של המטפל ואם זה רק ידכא אותך יותר ויותר ותרגיש מעונה התוצאה תהיה, יותר נזק מתועלת. זה גבול דק ביותר.
מכאן, תשתדל להיות חיובי. כי לדעת את הסיבה לבעייה זה כבר חצי מהפתרון. בפנים אתה יודע שאתה יכול להצליח ולהשיג בסופו של דבר את מה שאתה רוצה ומה שיתן לך שקט נפשי. אתה מכיר את עצמך, אם היית חלש או אם לא היה לך אכפת לא היית מנסה כל כך הרבה דרכים שוב ושוב, כי הרבה אחרים היו מתיאשים במהירות או נעשים אדישים לגבי העתיד שלהם. וגם, לשתף פה את מה שאתה מרגיש זה צעד ענק ולא מובן מאליו.
מאחלת לך בהצלחה. ומאמינה בך.
שואל השאלה:
המאמן אמר בשום פנים ואופן לא לעבוד ולא ללמוד, בוודאי שלא לפתוח עסק! (ובצדק)
המאמן אמר בשום פנים ואופן לא לעבוד ולא ללמוד, בוודאי שלא לפתוח עסק! (ובצדק)
אנונימי
אז להתעסק בתחביבים זה מעולה, אולי ללמוד משהו להנאתך, כמו גלישה.
שואל השאלה:
אין לי כוח להתעסק במשהו
אני מוטרד מהבעיה שלי
אין לי כוח להתעסק במשהו
אני מוטרד מהבעיה שלי
אנונימי
להתעסק במשהו.
יסיח את דעתך מלהיות מוטרד, יתן לך עוד משמעות, עוד סיבה לחייך, להיות מסופק, לקום בבוקר עם חשק לעוד משהו.
חוץ מזה שזה תמיד טוב להתפתח בדברים אחרים. לא רק מהסיבה שלא תישאר במקום גם מהסיבה שהם משפרים אצלך הרבה נקודות שאתה לא מודע או שם לב אליהם.
יסיח את דעתך מלהיות מוטרד, יתן לך עוד משמעות, עוד סיבה לחייך, להיות מסופק, לקום בבוקר עם חשק לעוד משהו.
חוץ מזה שזה תמיד טוב להתפתח בדברים אחרים. לא רק מהסיבה שלא תישאר במקום גם מהסיבה שהם משפרים אצלך הרבה נקודות שאתה לא מודע או שם לב אליהם.
שואל השאלה:
הדבר היחיד שאולי יכול לעזור לי זה קורסי כתיבה... אבל כל קורס עולה יותר מ3000 שח... אני מרגיש שחסרה לי תשומת לב או מסגרת
הדבר היחיד שאולי יכול לעזור לי זה קורסי כתיבה... אבל כל קורס עולה יותר מ3000 שח... אני מרגיש שחסרה לי תשומת לב או מסגרת
אנונימי
לך על זה. תעשה הכל בשביל להשיג את הכסף, העיקר להתחיל את זה.
להמשיך להיות מוטרד יפריע לך להתקדם.
זה באמת קשה, להיות במצב הזה שבו אתה מרגיש שוקע בביצה וצריך משהו חיצוני שיחלץ אותך משם. אבל אתה היחיד שיכול לעשות את זה, כשאתה תעשה את זה ותצליח, לא תשקע שוב.
תחפש אולי עוד קורסי כתיכה, סדנאות או כנסים בנושא. העיקר שתתחיל משהו.
אני לא יודעת מה המצב המשפחתי שלך, חברים וכו, חשוב שלא תהיה לבד בדרך הזו. אתה צריך לשתף, לדבר, להתייעץ גם עם משהו מהחיים האישיים שלך, מלבד המאמן.
להמשיך להיות מוטרד יפריע לך להתקדם.
זה באמת קשה, להיות במצב הזה שבו אתה מרגיש שוקע בביצה וצריך משהו חיצוני שיחלץ אותך משם. אבל אתה היחיד שיכול לעשות את זה, כשאתה תעשה את זה ותצליח, לא תשקע שוב.
תחפש אולי עוד קורסי כתיכה, סדנאות או כנסים בנושא. העיקר שתתחיל משהו.
אני לא יודעת מה המצב המשפחתי שלך, חברים וכו, חשוב שלא תהיה לבד בדרך הזו. אתה צריך לשתף, לדבר, להתייעץ גם עם משהו מהחיים האישיים שלך, מלבד המאמן.
שואל השאלה:
יש לי מעל 140,000 שח בבנק
אבל אני לא מוציא כסף על פתרונות זמניים...
יש לי מעל 140,000 שח בבנק
אבל אני לא מוציא כסף על פתרונות זמניים...
אנונימי
שואל השאלה:
ואין לי אף אחד להתייעץ איתו או לדבר איתו, אין לי אפילו חבר אחד
ואין לי אף אחד להתייעץ איתו או לדבר איתו, אין לי אפילו חבר אחד
אנונימי
אל תוציא כסף על פתרונות זמניים.
אני חושבת שכדאי לשבת עם עצמך ולהחליט מה אתה רוצה שיהיה העיסוק שלך בהמשך, מה תהיה העבודה / עסק.
זה חייב להיות משהו שאתה אוהב וטוב בו.
בינתיים תתחיל להתעסק בכל מה שקשור ובזה תשקיע כסף.
לדעתי, להשקיע בכתיבה זה לא השקעה במשהו זמני.
תוכל בהמשך לעסוק בזה. יש הרבה אפשרויות שכוללות את זה.
בינתיים תלך לקורס כתיבה, בהמשך אולי תלמד תקשורת, וכן הלאה.
כל מה שתעשה עכשיו לא יהיה פתרון זמני אלא מה שיוביל אותך לשלב הבא בחיים שלך.
אתה לא יכול לדעת, אולי תכיר שם מישהו שיוביל אותך למשהו משתלם, או מישהו שאולי יהיה לך חבר קרוב.
אף פעם אי אפשר לדעת.
לעשות מעשה זה תמיד יותר טוב מלא לעשות. גם אם כרגע אתה לא רואה את זה ככה.
אני חושבת שכדאי לשבת עם עצמך ולהחליט מה אתה רוצה שיהיה העיסוק שלך בהמשך, מה תהיה העבודה / עסק.
זה חייב להיות משהו שאתה אוהב וטוב בו.
בינתיים תתחיל להתעסק בכל מה שקשור ובזה תשקיע כסף.
לדעתי, להשקיע בכתיבה זה לא השקעה במשהו זמני.
תוכל בהמשך לעסוק בזה. יש הרבה אפשרויות שכוללות את זה.
בינתיים תלך לקורס כתיבה, בהמשך אולי תלמד תקשורת, וכן הלאה.
כל מה שתעשה עכשיו לא יהיה פתרון זמני אלא מה שיוביל אותך לשלב הבא בחיים שלך.
אתה לא יכול לדעת, אולי תכיר שם מישהו שיוביל אותך למשהו משתלם, או מישהו שאולי יהיה לך חבר קרוב.
אף פעם אי אפשר לדעת.
לעשות מעשה זה תמיד יותר טוב מלא לעשות. גם אם כרגע אתה לא רואה את זה ככה.
שואל השאלה:
כבר כתבתי ספר אחד, לפעמים שיש לי כוח אני עובד על הספר השני שלי
ואני לא ממש רוצה ללמוד.. כבר הייתי בקורס אחד ודווקא הייתי טוב בו, הקטע שאני רוצה להכיר אנשים שכותבים ולפרסם את עצמי... אולי אם אתפרסם תהיה לי יןתר מוטיבציה?
כבר כתבתי ספר אחד, לפעמים שיש לי כוח אני עובד על הספר השני שלי
ואני לא ממש רוצה ללמוד.. כבר הייתי בקורס אחד ודווקא הייתי טוב בו, הקטע שאני רוצה להכיר אנשים שכותבים ולפרסם את עצמי... אולי אם אתפרסם תהיה לי יןתר מוטיבציה?
אנונימי
חד משמעית כן.
שואל השאלה:
כי בגדול אין אף אחד שקורא את מה שאני כותב ואף אחד לא נותן לי תשומת לב.. אין לי בכלל חברים
איפה אפשר להכיר אנשים שכותבים?
כי בגדול אין אף אחד שקורא את מה שאני כותב ואף אחד לא נותן לי תשומת לב.. אין לי בכלל חברים
איפה אפשר להכיר אנשים שכותבים?
אנונימי
מה אתה אומר על לפתוח עמוד אינסטגרם?
תוכל לקבוע את האופי של העמוד ולפיו להעלות כתיבות שלך בנושאים שונים.
יש עמוד מיוחד מאוד שאני קוראת כל פוסט שלו בעקביות.
תרשום בגוגל "אליסף עזרא אינסטגרם" או "elyasaftw". הוא מצליח מאוד והתפרסם רק מלכתוב בפלטפורמה אחת, באינסטגרם.
תוכל לקבוע את האופי של העמוד ולפיו להעלות כתיבות שלך בנושאים שונים.
יש עמוד מיוחד מאוד שאני קוראת כל פוסט שלו בעקביות.
תרשום בגוגל "אליסף עזרא אינסטגרם" או "elyasaftw". הוא מצליח מאוד והתפרסם רק מלכתוב בפלטפורמה אחת, באינסטגרם.
שואל השאלה:
פתחתי
אין עוקבים.. לא מעניין אף אחד
בגלל זה הפסקתי לעלות תוכן
פתחתי
אין עוקבים.. לא מעניין אף אחד
בגלל זה הפסקתי לעלות תוכן
אנונימי
שואל השאלה:
ונראה לי שאני מכיר את מי ששלחת, ראיתי כמה פוסטים שלו בעבר, הוא די פופולארי אבל פחות התחברתי לתוכן אישית.
ונראה לי שאני מכיר את מי ששלחת, ראיתי כמה פוסטים שלו בעבר, הוא די פופולארי אבל פחות התחברתי לתוכן אישית.
אנונימי
בשביל עוקבים אתה צריך לעשות כמה דברים. אבל אתה צריך באמת לרצות לתפעל עמוד.
היום אין לי אינסטגרם, אם אני רוצה משהו אני נכנסת מגוגל. אבל פעם התעסקתי בזה הרבה ויותר מידי.
אתה צריך להשיג את העוקבים הראשוניים בדרכים שונות. בין אם זה לפנות לעמודי כתיבה אחרים בבקשה שיפרסמו אותך או אפילו לעשות טריקים טכניים. אחכ, כשתגיע לאלף עוקבים ועמוד שעשוי נכון, זה יעלה לאט לאט מעצמו. אולי לא למיימדי ענק, אבל ככה שזה יספיק לך ויהיו מספיק קוראים.
חוץ מזה, תלך לקורס כתיבה, כי זה מפתח מאוד וגם ציינת שנהנת מאוד באחד כזה. שם תוכל להכיר אנשים אולי תגיע משם לקבוצות כאלה ואחרות של אנשים שכותבים. אולי סדנאות אולי קבוצות פייסבוק או ווצפ וכו..
היום אין לי אינסטגרם, אם אני רוצה משהו אני נכנסת מגוגל. אבל פעם התעסקתי בזה הרבה ויותר מידי.
אתה צריך להשיג את העוקבים הראשוניים בדרכים שונות. בין אם זה לפנות לעמודי כתיבה אחרים בבקשה שיפרסמו אותך או אפילו לעשות טריקים טכניים. אחכ, כשתגיע לאלף עוקבים ועמוד שעשוי נכון, זה יעלה לאט לאט מעצמו. אולי לא למיימדי ענק, אבל ככה שזה יספיק לך ויהיו מספיק קוראים.
חוץ מזה, תלך לקורס כתיבה, כי זה מפתח מאוד וגם ציינת שנהנת מאוד באחד כזה. שם תוכל להכיר אנשים אולי תגיע משם לקבוצות כאלה ואחרות של אנשים שכותבים. אולי סדנאות אולי קבוצות פייסבוק או ווצפ וכו..
שואל השאלה:
זה מסובך לי מדי
וקורסי כתיבה עולים אלפי שקלים אז...
זה מסובך לי מדי
וקורסי כתיבה עולים אלפי שקלים אז...
אנונימי
שואל השאלה:
יש מישהו שאני יכול לשלם לו כדי שיפרסם?
יש מישהו שאני יכול לשלם לו כדי שיפרסם?
אנונימי
תקשיב אם הבעיה היא בך אז כן אפשר לפתור אותה, תנסה לעשות מה שאמרו לך פה, אולי תגלה שזה אפשרי וכן תוכל להכיר בנות בעתיד אחרי שתצליח להתגבר על הבעיה
יקר
מדבריך עולה זעקה של חוסר תקוה ובדידות גדולה.
נשמע שאתה חש מרומה, שהעולם שיקר עליך, שאת האמת עליך אף אחד לא אמר לך עד עכשיו, ושעכשיו אחרי שגילית את האמת על עצמך, אתה חש שאין לך יותר מה לחפש פה ושאולי שנגזר דינך ואין שום דרך החוצה..
נראה שאתה מיואש מעצמך, מלא תסכול על כך שאתה לא מצליח לקשור קשרים חברתיים עם בנות או אפילו עם אנשים קרובים, ובנוסף לכך אתה כותב שאפילו ללמוד באופן רציף וממוקד לא הצלחת עד עכשיו דבר שאולי גורם לך סבל רב.
מצד שני מדבריך עולה שאתה מודע למצבך ואולי עצם זה שאתה משתף אותנו מראה שאתה לא שלם עם קביעתו של המטפל ושאולי יש לך עוד תקווה ומקום להתפתח..
יקר
אני מתנדב בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, יש לנו צ'אט אנונימי שפועל בין השעות 21:00-00:00 כל ערב (למעט שישי), שבו תוכל לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלנו ולפרוק מעט מהכאב והקושי שיושב לך על הלב.
לסיום אני רוצה לצטט לך שיר של אהוד מנור שמבטא אולי חלק מהתחושות שלך:
'אתה חושב שאתה לא שייך
אתה מרגיש שהעולם אותך מזמן שכח
אתה אומר לעצמך: "כל מה שרק אוכל אקח
ואת הלב אסגור ולא אפתח"
אתה צוחק וליבך נאנח
אתה תוהה אם המפתח בכיסך מונח
אתה אומר לעצמך: "אני לבד בין כך וכך" -
אבל אתה שייך, אתה שייך
איש איננו אי בודד רק לעצמו
כל אחד הוא חלק מאביו וחלק מאימו
כל אחד הוא חלק מארצו וחלק מעמו
ומי שיתאכזב ויתייאש
עוד זוכר עמוק בפנים
את כל מה שביקש'
מחכים לך..
שלך,
מתנדב סה"ר
www.sahar.org.il
מדבריך עולה זעקה של חוסר תקוה ובדידות גדולה.
נשמע שאתה חש מרומה, שהעולם שיקר עליך, שאת האמת עליך אף אחד לא אמר לך עד עכשיו, ושעכשיו אחרי שגילית את האמת על עצמך, אתה חש שאין לך יותר מה לחפש פה ושאולי שנגזר דינך ואין שום דרך החוצה..
נראה שאתה מיואש מעצמך, מלא תסכול על כך שאתה לא מצליח לקשור קשרים חברתיים עם בנות או אפילו עם אנשים קרובים, ובנוסף לכך אתה כותב שאפילו ללמוד באופן רציף וממוקד לא הצלחת עד עכשיו דבר שאולי גורם לך סבל רב.
מצד שני מדבריך עולה שאתה מודע למצבך ואולי עצם זה שאתה משתף אותנו מראה שאתה לא שלם עם קביעתו של המטפל ושאולי יש לך עוד תקווה ומקום להתפתח..
יקר
אני מתנדב בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, יש לנו צ'אט אנונימי שפועל בין השעות 21:00-00:00 כל ערב (למעט שישי), שבו תוכל לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלנו ולפרוק מעט מהכאב והקושי שיושב לך על הלב.
לסיום אני רוצה לצטט לך שיר של אהוד מנור שמבטא אולי חלק מהתחושות שלך:
'אתה חושב שאתה לא שייך
אתה מרגיש שהעולם אותך מזמן שכח
אתה אומר לעצמך: "כל מה שרק אוכל אקח
ואת הלב אסגור ולא אפתח"
אתה צוחק וליבך נאנח
אתה תוהה אם המפתח בכיסך מונח
אתה אומר לעצמך: "אני לבד בין כך וכך" -
אבל אתה שייך, אתה שייך
איש איננו אי בודד רק לעצמו
כל אחד הוא חלק מאביו וחלק מאימו
כל אחד הוא חלק מארצו וחלק מעמו
ומי שיתאכזב ויתייאש
עוד זוכר עמוק בפנים
את כל מה שביקש'
מחכים לך..
שלך,
מתנדב סה"ר
www.sahar.org.il