היום התיישבתי בתחנה מרכזית של העיר שלנו, ואישה מבוגרת פצחה בדיבורים, איתי!

נראה לי שהיא הייתה טיפוס מאוד דברני, ואני קצת נוטה לגמגם לפעמים, ולא תמיד יודע איך לענות, אבל הרגשתי שהיה לי מאוד נחמד, סוג של תחושה נעימה כזאת בלב, אני לא יודע איך לתאר את זה בדיוק.
היא דיברה על המצב הפוליטי, ועל הנכדים שלה, ובאמת שהיה לי מאוד מעניין, והשכלתי מנסיון החיים שלה.
נראה לכם שיהיו לי עוד הזדמנויות לשיחה כזאת?

אני קצת עצוב שאין לי הזדמנות לאינטרקציה עם אנשים, אני מרגיש ממש בודד כבר.
זה מגיע למצב שלפעמים אני מתפרק בלילות, רק בגלל שאין לי עם מי לדבר, ומקרים כמו מה שאירע לי היום הם מאוד נדירים.