בנות הייתן מסוגלות לחיות ולהתחתן עם הבן אדם שהוא הנשיקה הראשונה שלכן, והבן אדם הראשון שאיבדתן את הבולים איתו?

שואל השאלה:
הבתולין*

אני הייתי מסוגלת כי זאת אהבה ראשונה כזאת, אפ הסכמתי לאבד את הבתולין איתו אני אשמח להזדקן איתו

כן
אם זאת אהבה אמיתית אני לא צריכה יותר מזה

שואל השאלה:
ואחרונה גם תחשבי על זה

לא, הייתי מרגישה שלא התנסתי מספיק בחיים
בעיקר אם זו גם מערכת היחסים הראשונה, אז בכלל.

כנראה זאת לא אהבה אמיתית אצלך אם זה מה שאת חושבת עליו

לא יודעת, לא חושבת שזה רעיון כזה טוב להגביל את עצמי רק לגבר אחד כל החיים מבלי להתנסות עם גבר אחר.

שואל השאלה:
אולי כדאי לי לבקש ממנו הפסקה קטנה? או שזה רעיון מפגר

שואל השאלה:
ואני אוהבת אותו זה לא נכון אני פשוט מפחדת מהעתיד

זה עוד לא קרה לי אבל אם אני אוהבת אותו אז הייתי מסוגלת למרות שאומרים שעם החבר הראשון לא כדאי להתחתן

בטח. אני מפחדת אפילו שזה יהיה ההפך. אני רוצה להכיר את המגע הזה רק בנינו, שזה ישאר שלנו. אני לא רוצה לשכב עם מישהו ותוך כדי להגיד לעצמי "אם ההוא היה לי יותר כיף"

שואל השאלה:
אבל ההתנסות התחושת פספוס
אל תגידו לי אם אני אוהבת אותו או לא
אם אני חושבת על העתיד זה כבר אומר משהו אז בבקשה תפסיקו לשפוט..

שואל השאלה:
פשוט לדעת משהו אחר התחושת קיבעון הזו הורגת אותי ואני כן מוכנה למחויבות אנחנו פשוט ביחד מאז שאני בת 14

ובת כמה את עכשיו?

שואל השאלה:
18.. עבר זמן כפי שרואים זה סתם משהו שחשבתי עליו לאחרונה אז שוב אל תצאו עליי .

כן

הייתי מתחתנת רק איתו.
אם זה מישהו שהתנשקתי איתו(ועוד ראשונה) ואיבדתי איתו את הבתולין(אותו אדם שהתנשקתי.) אז כנראה שאני רוצה ומסכימה להתחתן איתו...

חוץ מזה כנראה שאני גם באמת אתחתן איתו..
לא הייתי נהיית עם מישהו בידיעה שאני לא בטוחה בו לא רוצה להתחתן איתו...

לא

אני ביסקסואלית. זה היה מחניק אותי כי אני יודעת שאני חייבת לעצמי לנסות להיות עם נשים וגם אני יודעת שלא אהיה מסוגלת להיות כל החיים עם אותו בחור שאני איתו כרגע, שהוא הנשיקה הראשונה והפעם הראשונה שלי כי לי ולו יש ציפיות שונות וראייה שונה של החיים הבוגרים שלנו.