נכון שכולם תמיד מרחמים על אנשים שחולים? מחלות אמיתיות ולא סתם וירוס או אלרגיה

כן כי אף רחד תכלס לא רוצה להיות במקומם

מן הסתם
אתה לא תרחם על מישהו שכמעט קרוב למוות?

שואל השאלה:
אני לא בסכנת מוות. אני לא בסכנה בכלל. הכי קרוב לסכנה זה שאני אתעלף. והייתה רק פעם אחת שזה כמעט קרה, אבל בסוף לא התעלפתי.

למה צריכים לרחם עליי? בגלל זה אני לא מספר להורים שלי כלום (אנמיה) יש לי חולשה ועייפות לאורך כל היום אבל אם אני לוקח את מה שחסר לי אני די בסדר ומתפקד רגיל פחות או יותר (פחות). ואז גם אף אחד בכלל לא שם לב שיש בעיה.

אז למה אני צריך להסתיר את זה ומרגיש כאילו אני בארון? אשכרה זה מרגיש ככה, מרגיש שתהיה לי בושה גדולה אם ידעו, ואז גם יתחילו לוותר לי על כלמיני דברים מרחמים.

זה כולה אנמיה אל תגזים
אבל איכשהו אני מזדהה איתך אני תמיד מסתירה מאנשים את העובדה שאני חולה כדי שלא יתחילו להתייחס אליי כאילו אני מסכנה

לא. לרחם לא יעזור אני מעדיפה לעודד את מי שחולה ולעזור לו במקום להמשיך להתמרמר....

כן וזה רק מחליש אותנו החולים וזה גם מעמיד אותנו במצב לא נעים

שואל השאלה:
אנונימית
כולה אנמיה אבל אני פה נחנק אין לי אוויר (ולא רק זה, יש עוד דברים כמובן, אבל שיהיה...)

מה אתה מגזים כולה אנמיה יש את זה לחצי עולם
אחד החברים הכי טובים שלי חולה בסרטן והוא הבנאדם הכי ציני שאני מכירה הוא צוחק על זה כל היום ומריץ בדיחות סרטן 24/7..
הכל עניין של גישה חבר
פרופרציות