אוף אני שונא תחיים האלה אני שונא תצמי

אני מרגיש בעולם לבד
מרגיש נבגד
כאילו אף אחד לא מבין אותי
ההורים שלי לא מקבלים אותי.
מנסים למנוע את זה ממני ופשוט גורמים לי לחיות בשקר.
לא מבינים שזה רק מכביד עליי.
הם אפילו לא מבינים מה זה דיספוריה הם לא מודעים כמה זה קשה.
קשה לי לחיות עם הגוף שאני חי איתו, מרגיש כאילו זו מסיכה אחת ענקית שאני לובש כל החיים שלי.
והם פשוט לא סומכים עליי, אני רוצה ללכת לחברים האמיתיים לי הם לא נותנים לי, אז מה יוצא מיזה? שאני פשוט תקוע כל היום בבית ומסביבי אנשים שלא אוהבים אותי וזה קשה כלכך.
הם פ*קינג לא סומכים עליי והם לא סובלים אותי.
אני חרא ילד דפוק שכל העולם שונא.
די כבר נמאס לי.
והיא עצוב, שאני רק בן 13. כל החיים עוד לפניי.
וכבר נמאס לי מהחיים.