12 תשובות
לא אומרת שזו האמת.
או שהיהודים לקחו את הנצרות והוסיפו לה דברים
כן את יודעת נצרות באה מהיהדות..
השאלה הזאת הולכת להגיע לחמות .
ואת האמת אני לא יודעת אם אני מסכימה אבל יש בזה משהו
ואת האמת אני לא יודעת אם אני מסכימה אבל יש בזה משהו
סוג של כן
וגם עיוותו את המציאות
וגם עיוותו את המציאות
אנונימית
facts.
לא מסכימה, יהדות זו יהדות
נצרות זו נצרות
שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה, אין לך שום זכות לזלזל בדת של מישהו אחר כי אף אחד לא זלזל בשלך
נצרות זו נצרות
שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה, אין לך שום זכות לזלזל בדת של מישהו אחר כי אף אחד לא זלזל בשלך
ישו חי כיהודי כל חיו עד שהתחיל כביכול "כת" משלו וגרף אחריו מאמינים, שאחרי שצלבו אותו המשיכו אותה והפכו אותה לדת
בהסבר קצר ושטחי זרם הנצרות יצא מהיהדות
בהסבר קצר ושטחי זרם הנצרות יצא מהיהדות
הם יש להם עיוות של תנ"ך שלנו.
ממש לא נכון. לא רק חגים . לכול חג יש ציון. יש את השילוש לכול דבר יש תפקיד
esoteric, השבועה - זה דבר ממש לא מומלץ ביהדות, ואפילו על שובועות אמת נעשנו.
"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" (דברים ו, יג; י, כ)
רש"י: "ובשמו תשבע" - אם יש בך כל המדות הללו שאתה ירא את שמו ועובד אותו אז בשמו תשבע שמתוך שאתה ירא את שמו תהא זהיר בשבועתך ואם לאו לא תשבע
"אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: "לא תהיו סבורין שהותר להשבע בשמי. אפילו באמת אין אתם רשאים להשבע בשמי' אלא אם יש בכם כל המדות האלו, שנאמר "את ה' אלהיך תירא, ואותו תעבד, ובו תדבק" (דב' י כ). ושתהיו כאותן שלשה שנקראו יראי אלהים, ואלו הן, אברהם איוב ויוסף. אברהם, דכתיב, כי עתה ידעתי כי ירא וגו' (ברא' כב יב). איוב, דכתיב, איש תם וגו' (איוב א ח). יוסף, דכתיב, את האלהים אני ירא (בר' מב יח). הוי, "את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד" (תנחומא, מטות א).
נ.ב. מה עם ביטול הרבה מצוות מעשיות, כגון כשרות, טביל עלים ועוד? לא אומר שהגויים צריכים לקיים את זה (הם לא), אבל אם הם באים להחמיר - אז מה קורה פה?
"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" (דברים ו, יג; י, כ)
רש"י: "ובשמו תשבע" - אם יש בך כל המדות הללו שאתה ירא את שמו ועובד אותו אז בשמו תשבע שמתוך שאתה ירא את שמו תהא זהיר בשבועתך ואם לאו לא תשבע
"אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: "לא תהיו סבורין שהותר להשבע בשמי. אפילו באמת אין אתם רשאים להשבע בשמי' אלא אם יש בכם כל המדות האלו, שנאמר "את ה' אלהיך תירא, ואותו תעבד, ובו תדבק" (דב' י כ). ושתהיו כאותן שלשה שנקראו יראי אלהים, ואלו הן, אברהם איוב ויוסף. אברהם, דכתיב, כי עתה ידעתי כי ירא וגו' (ברא' כב יב). איוב, דכתיב, איש תם וגו' (איוב א ח). יוסף, דכתיב, את האלהים אני ירא (בר' מב יח). הוי, "את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד" (תנחומא, מטות א).
נ.ב. מה עם ביטול הרבה מצוות מעשיות, כגון כשרות, טביל עלים ועוד? לא אומר שהגויים צריכים לקיים את זה (הם לא), אבל אם הם באים להחמיר - אז מה קורה פה?
"העת בה הטיף זאת הייתה תקופת בית שני, כשהתורה בע"פ עוד החלה את דרכה"
- אנחנו קיבלנו את התרוה שבעל פה מסיני, אבל עד זמנו של רבי היודה הנשיא היה אסור לכתוב אותה (גיטין ס).
"היהדות אימצה את ההיתר לרפא בשבת, על אף שהפרושים (אבות היהדות-הרבנית) במקור אסרו על כך ואף היו בפולמוס על זה נגד ישוע שדגל בלהתיר"
-אמרת פה משהו לא מדוייק. יש איסור רפואה בשבת (שבת נג ע"ב), גזירה משום שחיקת סממנים.
אבל זה רק לגבי מיוחש בעלמא. וודאי שהאיסור לא חל על חולה שאין בו סכנה (מותר להתרפא באיסר דרבנו בלבד), ושיש פיקח נפש - חובה לחלל את השבת. אם אתה רוצה פרטים - עיין בשולחן ערוך, אורח חיים, סימנים שכח-שכט.
נ.ב. למה שהיהדות תמאץ משהו מהנצרות, אם זה נחשב לספר של מינים (שבת קטז ע"א) ורבי אליעזר אפילו נתפס על כך שקיבל משהו מתלמדי של יש"ו הוצרי (עבודה זרה טז ע"ב יז ע"א) - יעקב איש כפר סכניא?
- אנחנו קיבלנו את התרוה שבעל פה מסיני, אבל עד זמנו של רבי היודה הנשיא היה אסור לכתוב אותה (גיטין ס).
"היהדות אימצה את ההיתר לרפא בשבת, על אף שהפרושים (אבות היהדות-הרבנית) במקור אסרו על כך ואף היו בפולמוס על זה נגד ישוע שדגל בלהתיר"
-אמרת פה משהו לא מדוייק. יש איסור רפואה בשבת (שבת נג ע"ב), גזירה משום שחיקת סממנים.
אבל זה רק לגבי מיוחש בעלמא. וודאי שהאיסור לא חל על חולה שאין בו סכנה (מותר להתרפא באיסר דרבנו בלבד), ושיש פיקח נפש - חובה לחלל את השבת. אם אתה רוצה פרטים - עיין בשולחן ערוך, אורח חיים, סימנים שכח-שכט.
נ.ב. למה שהיהדות תמאץ משהו מהנצרות, אם זה נחשב לספר של מינים (שבת קטז ע"א) ורבי אליעזר אפילו נתפס על כך שקיבל משהו מתלמדי של יש"ו הוצרי (עבודה זרה טז ע"ב יז ע"א) - יעקב איש כפר סכניא?
באותו הנושא: