אני בנאדם חסין אחת כזאת שלא נפגעת

שואל השאלה:
אבל אני אשאר לבד לא?
כי במחנה ההכנה הייתי בודדה יחסית ונורא סגורה

אמון זה דבר שאמור להיבנות על סמך הכרות עם הבנאדם. רק אחרי שאת מכירה מישהו את יודעת עד כמה אפשר לסמוך עליו.
והגישה של: "אני לא מרבה לספר על עצמי פרטים כדי שלא ישתמשו בזה נגדי במידה ואני אריב או משהוו כזה" לדעתי ממש שגויה, את לא אמורה לחשוב על זה שמתישהו תריבי עם החברים שלך. זאת אומרת, הגיוני שזה יקרה- אבל מפה ועד לא לספר על עצמך כמעט כלום יש מרחק.

שואל השאלה:
פשוט אני חוסכת מעצמי את זה
אני מנסה להימנע גם מלריב בכללי
לאחרונה אם משהו מפריע לי, אני שותקת.
כי אין לי שליטה על מה שאני אומרת ברגע של עצבים.
ותודה לך :)

לדעתי את לא צריכה לתת אמון באנשים שרק הכרת,קחי זמן,תכירי אותם לעומק,תבחני אותם, ורק אם תרגישי שהם נאמנים לך תוכלי לתת בהם אמון.

אני גם נמצאת בפנימיה
אני יכולה להגיד לך שלאנשים סגורים מאוד קשה להגיע ללב של מישהו
את צריכה להיפתח אבל תעשי את זה בזמן שלך
ואין סיכוי שתישארי לבד... זה רק מחנה הכנה זה לא כל הפנימיה זה רק החדשים...
וגם כולם באים כזה ועוד בשוק ראשוני קשה להכיר ככה אנשים
אבל בפנימיה תוך שבוע שבועיים כבר הכל יסתדר
ואני יכולה להבטיח לך שלכולם קשה בהתחלה
אפילו לי שאני בן אדם מאוד חברותי וזורם
היה קשה להתחבר בשבועות הראשונים
את פשוט צריכה לזכור שקשר זה דבר שנבנה
ואני אישית ממליצה לך להכיר אנשים טוב לפני שאת מספרת להם סודות
בהצלחה! ואם בא לך עזרה בקשר לפנימיה תכתבי לי