למה זה כזה קשה לערוך סיפור שאני כתבתי? זה אמור להיות כזה מתיש?

שואל השאלה:
לערוך זה עוד יותר לא קל

שואל השאלה:
את עורכת?

כי מתחיל להימאס לך מהסיפור של עצמך.
תחשבי על זה. את כתבת את הסיפור, ואז קראת אותו מחדש מיליון פעם. ועכשיו את צריכה לעבור עליו שוב וגם לשנות אותו, שזה דורך ממך לחשוב באמת מה לשנות ואיך.
זה מעייף, זה מתסכל, זה מתחיל להימאס ולשעמם.
זה דורש ממך לחשוב עליו שוב ושוב עד שנמאס לך ממנו. זה כמו שתשימי שיר שאת אוהבת בתור צילצול לשעון המעורר ופתאום הוא יחרפן אותך, או כמו שתאכלי אותו הדבר לארוחת בוקר במשך חודש ואז לא תרצי לאכול את זה שוב יותר בחיים, או כמו שכל פעם שתפתחי את הטלוויזיה יהיה אותו הסרט שפעם אהבת אבל את כבר יודעת אותו בעל פה ואת צריכה משהו חדש.

זה למה חשוב לקחת הפסקות. לא לקרוא אותו, לא לחשוב עליו, לא לדבר עליו עם אף אחד, כלום(אלא אם כן יש לך השראה פתאום ואז זה בסדר). זה עוזר לך לשמור על העניין שלך בסיפור.